אתם תראו. חכו, אתם תראו, כן?. אתם רואים? לא? אז חכו, חכו ותראו. השעון מתקתק, חבר'ה, זה רק עניין של זמן, אני לא דואגת... אני, אני עומדת לטרוף אתכם ואתם לא תדעו מאיפה זה בא לכם. אני יודעת איך אתם רואים אותי, אבל אני ילדה רעה. אני הכלב שאוכל את השיעורים, הדיקטטור הכי גדול לא יצליח להעמיד את הזין שלו לידי מרב מבוכה כשאני מנצחת אותו בתחרות יריקות.

 רגע, רגע, שלא תראו אותי ככה, לא התכוונתי להפחיד אתכם. אני ילדה טובה, תלטפו אותי. אתם מרגישים? זה עובר לכם בעצבים כבר? כמה שאני נעימה, כמה... ממש כמו גור כלבים.  רק אל, אל תעזבו אותי, אל...

 הא! עבד עליכם, הא? זה בדיוק זה, אתה חושבים שאני ילדה טובה אבל אתם עוד תראו. מפה, מפה אני נוסעת לניו יורק, ואתם תגידו: "כן, הכרנו אותה, הכרנו את שירלי ביקס" במן גאווה כזו. אבל אתם לא. כשאני אעמוד על הזין העומד של העולם, אל תגידו שלא אמרתי לכם- אני עומדת להיות גדולה, הכי גדולה. ואתם, אתם לא האמנתם בי, אבל אני עוד אראה לכם, וכל יום ימות בכם משהו חדש, כי כל יום יעלה לכם השם- שירלי ביקס, שירלי ביקס, כל יום! וכל יום תדעו שאתם הפסדתם אותי ואתם נשארתם תקועים פה בחור העלוב שלכם, כבויים כל-כך, עוורים כל-כך, אתם נשארתם פה- ואני, אני על הזין העומד של העולם, רק חכו ותראו...