נורא עצוב לי שככה נטשתי את הבלוג ואת הכתיבה, בהדרגה. עכשיו הבלוג כמעט לא לוקח חלק פעיל בחיי, וזה עצוב. אולי זה כי ירדתי ארבעה קילו בחודש בלי לשים לב, ואני חסרת אנרגיה.

 אני מרגישה סוג של כהות חושים, כאילו התנוונתי להכל. אני מקבלת הכל, או לפחות הכל מתקבל כחלק מהמציאות עבורי. 

 אני עוברת לגור לבד ביפו, ואולי שם יתחילו חיים אחרים. עז אז, נראה. אני טוחנת אוכל, כדי לעלות במשקל, ולהפעיל את השכל שלי שאיבד את מקור הכח שלו והוא בקושי מתופעל על ידי הנפש שלי.

 איזה באסה זה שככה אני כבר שבועות, זה כל-כך לא מגיע לי, אוף. ולבלוג הזה, שהיה אהבתי.

 אני מקווה שבקרוב אדלק.