רגע,

נזכרתי בזיכרון ששכחתי.

אני מוצאת את זה מרגש,

להזכר בזיכרון שלא חשבת עליו כבר כמה זמן,

ככה יש בו עדיין משהו

טרי.

[אני הכי אוהבת אותם סתמיים למראית עין].

וזה, לדוגמא,

משהו על כלבים וגינה וספסל,

הייתה שם איזו התעקשות

ובדיחה

שאני לא זוכרת.

[נכון,

הלהתראות

נאמר

אפילו פעמיים,

אבל שנינו של אותו הרגע

לא יהיו לעולם

שנינו של הרגע

הזה.]

אני נטע ואני בנוחות עם נטע. אני לומדת להשלים. אני למדה מההשלמה. אני עוברת דרך. ואני עוברת דרכה. 

אני אוהבת אותך נטע. את הרי יודעת שזה הדבר הכי חשוב בעולם.

אני אוהבת את הפילים.

אני אוהבת את הפילים כי הם גורמים לי לעבור תהליכים בזמן עבר, הווה ועתיד. אני אוהבת את הפילים כי הם הפילים שלי. אני אוהבת את הפילים שלי כי הם בחדר הקיומי שלי. אני אוהבת את החדר הקיומי שלי כי אני אוהבת אותי. אני אוהבת אותי כי אני אני. אני אוהבת את האני כי אני אוהבת. אני אוהבת כי אני חיה. אני חיה כי אני רוצה לחיות. אני רוצה לחיות כי זה הדבר הכי נכון לי בעולם כולו.