חינכו אותנו להאמין שבגדים הם דבר שולי, שהם דבר רדוד. שאם אתה עמוק- תתעסק רק בשקספיר או בפיזיקה, חינכו אותנו להאמין בשקר שמונע מאיתנו לנצל עד תום את הגוף המדהים שלנו, את יצירת האמנות שאנחנו מסוגלים להיות.
אופנה היא האמנות החזקה ביותר בעולם. היא תנועה, עיצוב וארכיטקטורה בבת אחת. היא מראה מי אנחנו ומי אנחנו רוצים להיות. היא הדבר הראשון שמייצג את האופי שלנו בהכרות עם אדם חדש.
אופנה היא לקחת את השאיפות שלך ולהעניק להן צבע, להעניק להן מרקם. היא האמנות היחידה שמשתמשת בגוף האדם באופן ישיר.
ולא, אופנה היא לא אנורקסיה. זאת הדרך הקלה והרדודה ביותר להכיר אותה. זה מה שהפכנו ממנה.
אנשים רבים מזלזלים במעצבים דגולים, "הם מרוויחים כסך על כלום". להיות מעצב זאת דרך קשה לפסגה. זאת דרך לא בטוחה, זאת דרך קשה. ללכת בעקבות האמנות שלך. כמה בכלל מצליחים?
כשהורים דוחקים את הילדים שלהם ללכת ללמוד פיזיקה, כי תיכונים מעודדים ללמוד ביולוגיה וכימיה, שמתייחסים לתלמידי שלוש יחידות בבוז, בוז של טיפשות, הם דוחקים אותם לחוסר אישיות.
מחנכים טף וילדים קטנים להיות כמו כולם. להתלבש אותו הדבר. משתיקים אותם.
חינכו אותנו להאמין שאיפור זה לנשים מבוגרות. דווקא בתקופת הילדות שלנו, שאפשר להבין צבע ופנטזיה יותר מכל גיל ומכל תקופה, מונעים מאיתנו את הביטוי העצמי הקסום הזה. למה? מהי הטענה? "הן נראות כמו נשים קטנות".
שתי שאלות לי אליכם-
הראשונה- מדוע זה כלי למבוגרות בלבד? מה הופף את המותרות לשימוש בצבע לבגרות?
מחנכים אותנו לצייר בגן, מחנכים אותנו לשאוף ולחלום.
מחנכים אותנו לשאוף- לשאוף להיות פיזיקאים או רופאים. לשאוף למה שמותר- איזה מגוחך.
מחנכים אותנו לצייר, להשתמש בידיים הקטנות שלנו שעוד אין להם אין הכלים, במקום להשתמש בגוף שלנו שלעולם לא יחזור למידותיו הקטנטנות ולהשתמש בדמיון השופע שיאזל לאט.
השאלה השניה שלי היא- מדוע לנשים? כן. אני לא נמשכת לגברים מאופרים. אבל מי אני, מי אני שאחליט איך גבר אמור להראות עבור אישה אחרת או גבר אחר?! "אמא, אבא, אני רוצה ברבי! " האבא מעקם את האף. מראה זה לבנות. מלחמה וכח זה לגברים. והאמא מסכימה. הולכת לפי הטאבו הנשי המטומטם ומעניקה לו עוד כח.
אני פונה להורים שקוראים כאן ולאחים הגדולים- תעודדו את הילדים במשפחה לחשוב! להרגיש! לחיות!!!
אני מקווה שבעקבות הפוסט הזה תלכו לארון שלכם, תשקלו מה מייצג אתכם, את האמנות שלכם ואת האישיות האמיתית שלכם, את מי שתרצו להיות, את החלומות שלכם. ותזרקו דברים שלא. תלכו ותקנו דברים שכן.
אשמח אם תמליצו, ותעזרו לי לגעת בעוד אנשים, אגרום להם "להכנס לארון"- לעצב אותו, להאמין בו- בעצמם. ו"לצאת מהארון"- להיות מי שהם. בלי פחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
