אני שבר כלי

יושבת על הכסא שמול החלון, על הברכיים, מסתכלת על השביל ומתחננת שתגיע. מחכה. ומיללת ומיללת. אני לא יכולה לא רוצה להאמין שאתה לא חוזר שאתה לא כאן שאתה לא בא. כל מקום בבית זו צפיפות דחוסה של זכרונות אל תתן להם להחתם בלי עוד אל תעזוב אותי אל תלך מכאן אל תלך מכאן אל תלך מכאן אל תלך מכאן כוש שלי

היום

איבדתי לעצמי

את ה

בתולים

דחפתי

שטויות

שזה יקרה

ברגע הזה

במקומך

שההבא

טכנית

לא יהיה בדיוק

הראשון.