באחד מהלילות הלבנים ישבתי עם כמה חברים על סיגריות ואלכוהול, החלתי לתעד חלקים מהשיחה:
.
הזיכרון הראשון שלי
אני רועדת וזה לא מקור
זה חודש מאי
הטבק הזה חדש
והוא התחסל
רע לי
האלוהים שלי ואין לי אלוהים
זה סבתא שלי
נטו
לא מלחיץ אותי המוות שלהם
אני בקושי מכירה אותם
אני מכירה אותם טוב מאוד
היא ניסתה להתאבד 17 פעמים
משהו שאני צריך להראות לך
תגידי לי כשאני מסיימת.
.
למדתי פירוש חלומות
לא יכולה לפרש את עצמי
אתה יודע שחמש שנים אני חולמת כל לילה
לא חולמת כל חלום
יודעת מה אני אחלום היום
אני שונאת את זה
אסור להיות כל כך מודע לתת מודע שלך
אתה יודע כמה אני נלחמת בחלומות צלולים?
החלומות שלי הם לא קלים
הם מאוד כבדים.