אז ככה: סופסוף אבא שלי (אחרי אילוצים של דודות שלי ואמא שלי כמובן) סגר לכל המשפחה [המורחבת] נופש של 3 ימים בצפון.
איך היה?
יום לפני:רביעי בערב
המשפחה של הדוד היחיד שלי מצד אבא (יש לאבא שלי רק אחיות, ואח אחד..) באה לישון אצלנו. כיף חיים. וכמובן שאמא שלי בישלה יותר מהנחוץ, ודרשה מכולנו לאכול עוד ועוד כי היא לא רצתה שישאר אוכל הרי לא חבל לזרוק? XD
יום 1:חמישי
קמנו מוקדם, מאוד. בערך בשעה 6..
ההסעה כבר חיכתה למטה כשירדנו וכל המשפחה הייתה שמה, טוב, לא כולם. אם זה היה ממש כולם אז היינו צריכים לא רק מיניבוס אלא חברת אגד שלמה..
בכל מקרה-
אני ואורישוש תפסנו את המקומות האחרונים (הספסל של המקובלים??) ואז גילינו ששני המושבים הנוספים שלידינו משמשים לערמת המזוודות שלא נכנסו לתא המטען. כל הדרך ניסינו להצטלם, אבל זה לא ממש הלך לנו, הכל זז ורעד ובאותה הזדמנות ניסינו לא להימחץ בידי מזוודות זדוניות שתיכננו ליפול עלינו.
ואז בערך בחצי דרך ראינו את הצעדה שעשו לשחרור גלעד שליט. היו המון אנשים שהלכו עם החולצות ושלטים גדולים.די התלהבנו וצילמנו אותם, וצחקנו כי לפני זה אני ואורישוש שאלנו את עצמנו אם נראה אותם :)
אחר כך השתעממנו והתחלנו לנסות לצלם סתם נוף, ואז- כשלא הצלחנו ממש, וכי לא היה מה לצלם ממש, התחלנו לחפש צורות בעננים. ומצאנו (ציטוט של אורישוש): גמד מחזיק מתנה, נשר, ברבור,עין עורב ועוד.. ומצאנו גם (ציטוט של עצמי): עין, מדוזה, חסידה מעשנת נרגילה, בתולת ים בורחת מקנטאור, יונה ועוד... יואו איזה דמיון 
תחנה ראשונה: גן הנדיב
וכיאה למשפחתנו הרעבה: ארוחת בוקר לפני הכל. הכוללת מיטב העוגות והעוגיות של הדודות שלי :) יאממ..
ואז נכנסנו לגן, שכלל המון...צמחייה ו...מים ו...צמחייה. וכמובן שהייתי חייבת להצטלם עם כל דבר שנראה לי מעניין או שאפשר להצטלם איתו. תמונות בפייסבוק.
תחנה שנייה: נחל חצבאני
למרות שלפי מסלול הטיול הקבוע שאמא ואבא ואני קבענו מראש, איכשהו כל התוכניות הלכו לעזאזל כי אבא רצה מסלול הליכה במים, ועכשיו! בלי להתחשב בדודות שלי שרובן.. די מבוגרות.
קיצור כמובן שאבא הודיע לכולם להביא נעליים להליכה בתוך מים, אז החלפנו נעליים, ואז כמובן- ארוחת צהריים. אין לי מושג איך אנחנו נהיים רעבים כל כך בהתחשב בעובדה שבמיניבוס שלנו מועברים כל הנסיעה קופסאות מלאות עוגיות ושקיות חטיפים ושתייה וקיצור כל מה שאפשר לאכול.
ואז התחלנו את המסלול, באיחור מסויים כי לא מצאנו 3 דודות, ואז התברר שהן היו בשירותים, מסתרקות. 
הכל היה יציב יחסית, הלכנו לפי הסימונים של השביל (כתום-כחול-לבן), ואז הגענו ל..אין מוצא? לאא! השביל המשיך לו כאילו שום נחל מקפיא ואבנים מחליקות מתחת לרגליים לא נמצאים שם. אבל הצלחנו לעבור את זה, כולל דודות שנופלות, נעל שנסחפה בזרם ודודה פייטרית שרצה אחרי הנעל והחזירה אותה בשלום, ואחי הקטן והמעצבן שהתעקש להחזיק אותי, כמעט נפלתי בגללו אבל לעומתי אמא שלי-שהחזיקה אותו- נפלה כמו בתאונת שרשרת מיד אחרי שהוא נפל. כואב ומצחיק , הא- וכלל אבא שלי, שיודע כמה שאני פרנואידית ופחדנית מוות אבל בכל זאת הלך בקיצורי דרך כאילו אין שביל מסומן בעולם. מעצבן!
ואז הגענו ליציאה, ואחי הקטן שהיה איכשהו ראשון, חזר ואמר לכולם שביציאה יש כוורות של דבורים ושאין יציאה אחרת. ואני ברוב פחדנותי ובהתחשב בעובדה שאני אלרגית, כמעט חזרתי את כל המסלול מהסוף להתחלה (ותאמינו לי שזה קשהה) רק לא להיפגש עם דבורים. אבל אמא תפסה אותי מצד אחד, אבא מהצד השני, וככה הם הובילו אותי כמעט לא נושמת כדי לא להעיר את הדבורים. ואז התברר שהכוורות בכלל מאוד רחוקות 
אבל בסוף היה מאוד כיף!
תחנה שלישית:
הוו, אין כזאת.. למרות שבמסלול המוגדר היו 4 תחנות. כי חרגנו מהזמן :(
צימרים:
התחלקנו לחדרים ורצינו את הצימר ליד הצימר של דוד ציון, כי בכל זאת היינו רק 4 ילדים בטיול, אני ואחי והילדים של דוד ציון אורישוש ויקיר. וגם אביב הבת של דודה שלי אבל להם היה צימר כבר, ויותר רחוק משלנו.
אבל קיבלנו צימר יותר גדול וחלקנו אותו עם דודה שלי החמודה :)
מיד אחרי החלוקה הלכנו לחקור את הצימרים ובטעות נכנסנו לבית של בעל הצימרים חחח וכל המשפחה שלו היו שמה פאדיחות על!
הלכנו לצימרים של כולם ועלינו במדרגות ספרנו מיטות מה לא עשינו?! והייתה לנו בריכה פרטית (!!!) ואז גילינו גם סאונה וג'קוזי ענקיים (!!!!) הווו הפינוק!
ארוחת ערב בסבבה- בעצם לא, איך שהתחלנו לעשות על האש הגיעו מלא מלא חתולים, כאילו בכללי אין לי שום דבר נגד חתולים אבל הם ממש עברו לנו מתחת לשולחנות כולנו ישבנו עם רגליים למעלה חחח
ואמא שלי צרחה כל כך חזק שבעל הצימרים בא מהבית שלו לראות מה קרה :)))
ולא מספיק זה גם על העצים הרבים שהיו שם היו עוד יותר קורי עכביש ואני עם כל הגובה שלי לא הלכתי זקוף בכלל מרוב הפחד
היה טעים ומצחיק ומעצבן (בכל זאת.. קורי עכביש!)
מאוחר יותר זיפזפנו בערוצים (של יס חח ) ומצאנו סרט דמדומים שאני מכורה אליו ואורישוש עוד לא ראתה. מיד הלכתי לצימר שלה ואמרתי לה שתבוא אילינו לראות את הסרט. 
ואחרי שהוא נגמר היא רצתה לראות את ההמשך :)
ד"א הג'קוזי הגדול שמצאנו היה מלא בבלונים ושאלנו למי יש יומולדת? אף אחד לא ידע..
ואז בצימר שלנו מצאתי במקרר עוגת שוקולד קטנה עם שוקולדים בצורת לב וכתוב עליה מזל טוב. מה הולך פה?
יום 2:שישי
אגמון החולה
בגלל שלא הספקנו אתמול אז היום הלכנו לשם. אבל לא היו הרבה ציפורים. כמובן שכל התמונות בפייסבוק חח :)
הייתי בטרקטורון הקטן של 4 אנשים והיה לנו ממש שמח! לא הסכמתי לעלות לטרקטורון עם ההורים שלי ואחי הקטן כי ידעתי שהוא ינג'ס לאבא שלי שייתן לו לנהוג וידעתי שהוא עוד ינהג, ואמרתי לו שמהתחלה אני לא נוסעת איתו.
אבל אחר כך דוד ציון נתן לי ולאורישוש לנהוג בתורות כשהוא שומר עלינו, וזה היה ממש כיף, למרות כל החרדות שלי ושלא הסכמתי וששיכנעו אותי =)
אבל אז אמרתי לדוד ציון שאני לא רוצה יותר (הייתה שמה ירידה חדה) אז הלכתי לשבת מאחורה עם אורישוש והוא נהג ואז פתאום הגיע פקח של האגם ועצר את אבא שלי ואחי הקטן בגלל שאבא נתן לו לנהוג. ידעתי!
רכיבה על סוסים
כי אבא הבטיח להוריד את כל הדודות בצימרים שיתארגנו ליום שישי ואז לקחת את הילדים לרכוב על סוסים
אבל זה לא יצא לפועל
הוא חייב לי בגדול!
כל שאר היום בילינו בבריכה עד כניסת שבת.
יום 3:שבת
בארוחת בוקר פתאום אמא באה עם העוגה (זוכרים אותה?) ואומרת מזל טוב ל..... לי!
טוב.. אז זה ממש לא היומולדת שלי, ואז אמא אמרה לי שזה התאריך העברי שלי.
טוב.. מי זוכר בכלל?
העיקר קיבלתי עוגה 
ואז כל שאר היום היינו בבריכה והדודות שכן נוסעות בשבת נסעו לטייל
ואז שיצא שבת והתכונו ללכת.. פתאום הן נותנות לי מתנה וכסף.
חחחחחחחחח הרווחתי 
טוב.. אז זהו לבינתיים,
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
