Cupcake's stuff

אני ממש שיפוטית.

ברמות מטורפות כאילו.

סוגשל גזענית במובן מסויים.

אבל לא בקטע של גזע.

אלא סתם נורא קשה לי לא להאמין לסטריאוטיפים

לא לשפוט אנשים לפי סכמות קיימות במוחי.

זה חרא, כן.

ואני מרגישה שזה הופך אותי לאדם נורא.

והלוואי שהייתי מצליחה לשנות את זה.

אני כן מרגישה באיזשהו מקום שאני משתפרת בעניין הזה.

למדתי להקשיב ופחות לשפוט.

והמעבר בין מיליון בתי ספר שונים עזר לי להבין וללמוד.

כל אחד הוא ייחודי.

מאוד.

ואסור לשפוט בכלליות.

בכלל לא אמורים לשפוט, כן?

אבל אם כבר לשפוט, אז כל אדם בפני עצמו.

ואחרי שאתה שומע אותו ומכיר אותו.

לא סתם ככה.

ובא לי לתת לעצמי כאפה.

כי, וואלה, חונכתי בבית נורא שיפוטי

עם אבא נורא שיפוטי

ועם דעות נורא שיפוטיות

וממש קשה לי לשנות את זה.

אני בכלל לא בטוחה שזה אפשרי.

אבל היי,

הצעד הראשונה לפתרון הוא להודות שיש בעיה!

או ש...לא?