אין לי כוח אליכם. לאף אחד מכם. פשוט תניחו לי. די. אני לא יכולה לשמוע אתכם יותר. אתם לא יוצאים לי מהראש. אתם לא יוצאים לי מהוריד. נמאס לי
כלכך. מכולכם. אני פשוט מרגישה שאני נקרעת. כל אחד מושך לכיוון שלו. ואני פשוט קורסת לי כאן. ואתם לא שמים לב. ולא אכפת לכם. ואתם לא רואים. ואתם לא יודעים. ואני לא יכולה איתכם יותר. פשוט אין לי כוח אליכם. אין. אני לא יכולה יותר. תנו לי ללכת. כולכם. כל אחד ואחד מכם. תעזבו אותי. תתרחקו ממני. תנו לי לנשום. תנו לי לחיות. תנו לי לחשוב. תסתמו את הפה שלכם. תזיזו את המבטים שלכם. לכו מכאן. אני לא צריכה אתכם. אני צריכה שקט. אני צריכה למצוא את עצמי. אני כבר לא זוכרת מי אני. אתם מערערים אותי. מערערים כל החלטה שלי. אתם פוגעים לי. ואתם אפילו לא שמים לב. אתם אומרים שזה לטובתי. אבל אתם לא יודעים מה טובתי. אתם לא יודעים עליי כלום. אתם לא. אתם כלום. אם הייתם מתעניינים אולי הייתם יודעים. אבל אתם לא. כל אחד מרחם רק על עצמו. ובסופו של דבר כל אחד מאיתנו לבד. ואני לבד. והלוואי שהייתי לבד. ואתם פשוט לא עוזבים. ואין לי כוח אליכם. באמת. נמאס לי מכם. אני רוצה שתעזבו. שתלכו. שתשתקו. שתתרחקו. אני אקח אחריות על עצמי. על המעשים שלי. אני אהיה אני. אני אטעה. אני אפול. אני אקום. אני אחיה. לא אתם. אתם לא אני. בבקשה תעזבו. בבקשה תלכו. בבקשה תשתקו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: