Cupcake's stuff

אין כמו לצאת מהגן ולדעת שעכשיו יש לי שבוע וחצי של חופש.

לישון עד כמה שבא לי ולא להתעורר ב6 כמו חננה.

להחליף שירים באוזניות ולא להחליף טיטולי קקי.

שבוע וחצי שבו "גדולים" ו"קטנים" זה מידות בלבד. בלבד!

שבוע וחצי בלי הדיבור גננת הזה שכבר סיגלתי לעצמי.

אבל פאק, בבית הכל כזה גרוע, אני כבר מעדיפה את הגן.

איך בא לי לכתוב לו, פשוט יש לי כלכך הרבה מה להגיד לו.

כלכך הרבה מחשבות עפות לי בראש, אני חייבת לספר לו.

אבל די, אסור לכתוב לו. אסור.

והמצב כלכך חרא איתו. ועם כולם, תכלס.

לא יודעת, שבוע וחצי של חופש לא חופשי בעליל.

אני כלואה נפשית, וכאן הבעיה.

המחשבות שלי הן הכלא הכי נורא שיש.

ואני בטוחה שאני אתחרפן לפני שיסתיים השבוע וחצי הזה.