יש כאלה שאומרים שהוא החג הכי יפה ומדהים בשנה העברית.
אני שונאת אותו.
לשבת בחוץ, בחום, עם חרקים שונים.
כשהרגליים שלך נוגעות בדשא וכל רגע יכול לצוץ שם איזה נחש שיקיש אותך, סתם כי בא לו.
בכלל, הסוכה הזאת היא כמו סאונה.
זה סיוט כזה.
והריצות האלה, מהמטבח לסוכה ובחזרה? במדרגות. וואו, חוויה.
אה, וכמעט שכחתי.
משפחה.
משוש חיי.
גורמים לי להתגעגע לעבודה.
לפחות שם משלמים לי כסף על זה שאני מוקפת באנשים קטנים, חופרים ומציקים.
פה אני מוכרחה לעשות את זה בלי תשלום.
וכאן הם אפילו לא חמודים.
כוסעמק.
אני שונאת את החג הזה.
תנו לי כבר את שבועות עם המזגן ועוגות הגבינה שלי!