איך זה שלמילה הקטנה הזאת יש כלכך הרבה משמעויות וכלכך הרבה...כוח?
השבוע הזה היה מטורף, ואין שמחה ממני שהוא נגמר.
פתאום גיליתי שתופסים ממני ומאמינים בי. השאלה היא איפה אני ביחס לעצמי בסיפור הזה?
משפט קצת טיפשי, אני יודעת. אבל הוא דו משמעי.
מצד אחד, כמה אני מאמינה בעצמי? עד כמה אני מסכימה איתם שאני באמת האדם הנכון
לתת לו את התיק הזה ולהפיל עליו את כל האחריות ועבודה הזאת?
מצד שני, עד כמה הם באמת יודעים מי ומה אני? כאילו, הם לא באמת יודעים מה קורה ביום יום,
הם פשוט סומכים על מה שאני משדרת ומה שאני אומרת שקורה, אבל עד כמה זה באמת מה שיש?
ובכלל, למה עשיתי את כל זה עד עכשיו?
לפעמים אני פשוט יודעת שאני ילדה קטנה וטיפשה.
פשוט יודעת.
ואינלי כוח.