אני לא מכירה הרבה אנשים שמעשנים כי הם אוהבים את זה.
בדרך כלל מתחילים כי זה קול או משהו. ואז פשוט מתרגלים. או מתמכרים, לא משנה איך תקראי לזה.
שאכטה ראשונה בחיים בגיל 20. עם כוס ג'ק דניאלס נקי בצד ומוזיקה טובה ברקע.
בחוץ חושך. טוב, כבר 1 לפנות בוקר. היא תסיים את הסיגריה ונלך לשבת עם החברים. והגיטרה.
לא, אני לא רוצה עוד שאכטה, הראשונה הייתה ממש דוחה ומביכה.
אל תהיי מצחיקה. את לא תביני איך זה משאכטה אחת, צריך סיגריה שלמה. וגם אז, כנראה לא תאהבי.
אני היחידה שאני מכירה שמהסיגריה הראשונה ידעה שהיא באמת באמת אוהבת את זה.
יושבים עם כולם והגיטרה. אחרי 2 בירות ואינספור ויסקי-קולה.
אני בראש טוב. לא שיכורה, אבל כיף לי.
לא מפחדת להוריד סיגריה שלמה לבד. אז הולכת על זה.
זה אוברדוז של ניקוטין וסחרחורת קלה ומטמטמת. זה מגעיל בפה וזה אפילו טיפה דוחה.
זה טוב. זה מדהים. הסיגריה הזאת זה מה שחיכיתי לו כל חיי.
מסתבר שיש עוד אנשים כמוני - את. באמת באמת אהבת את זה מהסיגריה הראשונה.
איך לא להתמכר עכשיו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: