1. את לא באה לבצפר.
2. את לא באה לבצפר כי לא עשית שיעורים.
3. את לא באה לבצפר ואשכרה נשארת בבית ומשלימה שיעורים.
4. יום הלימודים שלך הוא חצי מב-י"א אבל איכשהו, את עייפה פי 500.
5. את כבר לא יכולה להסתכל על המורים.
6. המורים כבר לא יכולים להסתכל עליך.
7. לא משנה, גם ככה אתם בקושי רואים אחד ת'שני.
8. נמאס לך מהכל בערך.
9. לישון 5 דקות יותר זו חובה ולא מותרות.
10. את כבר יודעת מזמן שמגן ממש לא מגן.
11. את כבר יודעת שזה לא משנה כמה תלמדי לבגרות/מתכונת/מבחן.
12. כי את כבר יודעת שבדרך פלאים משרד החינוך שוב ימצא שאלות לדפוק אותך איתן.
13. כבר ויתרת מזמן על קריירה נורמלית.
14. כבר התפשרת על שירות שלפחות יוציא אותך מהבית.
15. את שוב מחפשת עבודה.
16. את שוב מרוששת.
17. שוב, נמאס לך מהכל בערך.
18. את כבר יודעת שזה לא משנה מתי תלכי לישון.
19. כי את כבר יודעת שתקומי עייפה.
20. את כבר יודעת שלא יהיה 100.
21. את כבר מודה על כל 80.
22. וכל 90 זה בכלל חגיגה.
23. את כבר מוותרת על מיונים לשירות.
24. כי את כבר יודעת שהסיכוי שתתקבלי קלוש.
25. מצד שני, את יודעת שהרווחת יום חופש.
26. את יודעת שיום החופש הזה נועד לשתי מטרות: לישון ולהשלים שיעורי בית.
27. את פשוט שונאת את הילדה בת ה4 שרצתה כבר להגיע לגיל 18.
28. כי את פשוט מתה לחזור לגיל 4.
29. השאיפה הכי גדולה שלך היא להגיע כבר למיטה.
30. אגב, שאיפות, את שוכחת לנשום לפעמים.
31. וכדורי הרגעה זה כבר חלק מסדר היום שלך.
32. אפרופו סדר יום, ישראבלוג כבר מזמן לא חלק ממנו.
33. תכלס, אין לך זמן לדברים שאת אוהבת.
34. גם אין לך זמן לאנשים שאת אוהבת.
35. גם אין לך זמן לעצמך שאת אוהבת.
36. סופ"ש הוא למטרות שינה בלבד.
37. אה ולהשלמת שיעורי בית.
38. הערכתך למורים פוחתת ממגן למגן.
39. הערכתך לציונים פוחתת ממגן למגן.
40. הערכתך לעצמך פוחתת ממגן למגן.
41. את מוצאת את עצמך חולמת בלילות על בגרויות.
42. את מוצאת את עצמך חולמת בלילות על שעונים מתקתקים וזמן שאוזל.
43. את מוצאת את עצמך חולמת בלילות על המקצוע של המבחן הבא.
44. את מוצאת את עצמך חולמת בלילות על לישון ולחלום בלילות!
45. יום טוב הוא יום שיש בגרות בבוקר.
46. יום רע הוא יום חופש. ~ראי סעיף 3
47. את כבר לא צריכה מחזור כדי לתרץ מצברוח ירוד.
48. כל יום שעובר הוא תירוץ למצברוח ירוד.
49. את מתחילה להבין שאת טיפשה.
50. את מתחילה להבין שעדיף שתצאי מהכיתה ותלכי להתאמן. מילא תגמרי כזונה. אז לפחות לא זונה שמנה.
זה התחיל מדבר אחד.
אבל נמשך.
זרם לי.
בכל רגע עולות לי עוד ועוד מחשבות.
בצדק, מסך העריכה בישרא נורא שונה ממסך העריכה בוורד.
מסתבר שהוא נותן לי השראה.
טוב, זהו.
צריך לצאת.
אחרי הכל, לא סתם לקחתי היום יום חופש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
