נכון שהוא לא יגיע היום כנראה.
אבל מצאתי את עצמי שוכבת אתמול בלילה, לא מצליחה להירדם, ותוהה מה אם...?
הגעתי למסקנה שלא באמת אכפת לי אם הוא יגיע היום. אני דיי מוכנה למות. אני שלמה עם החיים שחייתי עד כה.
אז נכון, יש המווווון דברים שלא הספקתי לעשות.
הייתי בחו"ל רק פעם אחת, ולא עשיתי באנג'י ולא בחנתי מספיק רכבות הרים.
אם תשאלו אותי, גם לא התנשקתי מספיק ולא ראיתי מספיק סרטים טובים ויש לי עוד כלכך הרבה מאכלים לטעום....!
אבל תכלס, אם הייתי מתה, לא הייתי חשה שום חרטות והפסדים..
כאילו, הייתי ילדה של אבא ולא שתיתי, עישנתי או הזדיינתי..
אפילו בקושי ביליתי לילות מחוץ לבית ובקושי שברתי חוקים!
וטוב, נו, אני יודעת שזה לא נשמע אמין עד כה,
אבל *הנה מגיע החלק שבאמת מראה שאני מרוצה מחיי* אני באמת מרוצה!
יצא לי להכיר המון אנשים מדהימים..
יצא לי לחייך ולצחוק המון..
למדתי להעריך מה שיש לי.. אפילו אם זה נראה לא הרבה בהשוואה לאחרים..
השקעתי בדברים שחשובים לי..
התפתחתי וצברתי אומץ להכיר את עצמי באמת..
ויודעים מה הכי חשוב?
זכיתי באהבה. כזאתי כמו בסרטים ובאגדות.
זכיתי להכיר מישהו שרק להסתכל לו בעיניים ממלא אותי באושר אינסופי.
זכיתי במישהו שמוכן לתת לי הכל ולאהוב אותי בלי תנאים ובלי גבולות.
זכיתי, ב17 שנות חיי הקצרות, לחוות משהו שרוב האנשים לא חווים בכל חייהם, אפילו ב100 שנים..
אז אם הגיע הזמן שלי למות, אני שלמה עם זה.
כי אני אוהבת אותו. והוא אותי. ומה צריך מעבר לזה?! ♥
הוו כן! זה הפוסט הכי קיטשי שלי אי פעם ;)
סוף עולם שמח!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
