אהוב שלי.
כתבת לי מכתב לוולנטיינ'ס. אני לצערי לא הספקתי. אבל אני לא מסוגלת להשאיר אותך בלי כמה מילים שאני מקווה שיעלו חיוך על פניך. בייחוד ביום כזה שהוא סתם עוד תירוץ לחגוג את אהבתנו. האהבה המדהימה הזאת מהאגדות. שרק מעטים זוכים לה. ואנחנו זכינו לה.
בתור התחלה חשוב לי להודות לך על הכל. על זה שאתה כאן ונשאר איתי תמיד; בטוב וברע, בשמש ובגשם, באש ובמים, בעושר ובמינוס, במחזור וברוגע, בדמעות ובצחוקים...תמיד! תודה על כל ההשקעה שלך, זמן, כסף, עצבים, שעות שינה.. תודה שאתה סובל אותי למרות שזו משימה ממש לא קלה. ואתה שורד את כל ההיסטריות שלי. ואפילו לא מתלונן. תודה.
זה הוולנטיינ'ס השני שלנו ביחד. מה שמזכיר לי שאנחנו יחד כבר יותר משנה. יותר משנה! והלב שלי עדיין משתגע בכל פעם שאני רואה אותך. ועדיין יש לי פרפרים בבטן בכל פעם שאתה אומר שאתה אוהב אותי. ועדיין קשה לי להירדם לילה לפני שאנחנו נפגשים. ואני עדיין מתקשה להאמין שכל זה אמיתי.
אתה הכל בחיי. החבר, החברה הכי טובה, הידיד הכי טוב, הבנאדם הכי מצחיק, זה שתמיד מעודד, זה שאפשר לבכות לו, האח הגדול, האח הקטן, זה שמתלוננים לו, זה שאפשר לסמוך עליו, זה שאני מוכנה לוותר על חיי בשבילו ועוד כלכך הרבה.. אני לא מסוגלת לדמיין את חיי בלעדיך וגם לא רוצה! אני אפילו לא זוכרת איך חייתי לפני 3 שנים, לפני שהכרתי אותך בכלל. זה קצת כאילו חיי התחילו רק אחרי שנפגשנו. כאילו אני חיה רק ברגעים שאנחנו יחד. כאילו שכשאתה לא שם שום דבר לא משנה.
אתה מדהים, אתה יודע.. ואתה ללא ספק הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם! ולמרות הריבים והויכוחים והדמעות - החיבוק והנשיקה שאחרכך פשוט מכפרים על כל זה. על הכל. אתה שווה יותר ממה שאי פעם אני אוכל להעניק לך. אתה הוולנטיין המושלם. ולא הייתי רוצה לחגוג את היום הזה עם אף אחד אחר בעולם.
הפי וולנטיינ'ס, יקירי!
אני אוהבת אותך לנצח ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
