Cupcake's stuff

את יודעת, אני חושב שזה השיר שלך.

זה מה שאת אומרת כל הזמן.

ככה את בורחת בעצם.

את מתרכזת באחרים, משקיעה בהם את כל הכוח והלב.

עד שלא יישאר לך כלום לעצמך.

ברור שזה בסדר מצידך, כמו שאמרתי

ככה את בורחת.

ככה אני בורחת....

או לפחות מה אני אמורה להרגיש?

או לפחות לפחות מתי הפכתי לאדם שלא מודע לרגשות שלו?

אני שוקעת ונעלמת בביצה של חרא
והפאנצ' - הביצה היא אני. 

כשאת מבינה ששום דבר לעולם לא יחזור לקדמותו, שאי אפשר להביט לאחור

את בוכה, בערך, דומעת ואפילו טיפה נחנקת

את שבורה, אפילו מרוסקת

לא מצליחה להאמין שאי פעם יצא מכל זה משהו טוב

רק אולי משהו אחר