התלבטתי הרבה אם לכתוב לך או לא. בסוף החלטתי שכן, הסמס האחרון שלך ממני.
אתם חמודים ביחד. חישבתי את זה ואתם בטח יחד כבר בערך שנה וחצי. מזל טוב. ובהצלחה.
כשראיתי אתכם שמחתי שויתרת עליי בשבילו. וזה עוזר לי עוד יותר להתגבר על זה כבר.
מקווה שנהניתם בים. אבל יכלת להגיד היי במקום להסתתר מאחורי הכובע החתיך הזה ;)
כבר מהמספר החסוי ומהמילה הראשונה של הסמס ידעתי מי זה.
זו אינה ההודעה הראשונה ממנו. הן לא מטרידות. דווקא משמחות טיפה. לא יודעת למה.
אני פשוט מוחקת אותן, לא אומרת כלום לאף אחד, וממשיכה כאילו כלום.
אז למה את ההודעה הזו אני רוצה לזכור אחרי שאני אמחק אותה? כי היא האחרונה.
אין לה משמעות מיוחדת מידי. פשוט שהיא סוגרת מעגל.
אני שמחה שזה נגמר אז. אני לא אתגעגע. לא התגעגעתי עד כה.
אבל זה כן חכם שהוא מסמס לי רק מחסוי. אחרת הייתי יוצרת קשר חזרה, רק בשביל לדעת מה שלומו.
אבל ככה זה הכי טוב, באמת.
יש לי חבר מדהים וטוב לי והחיים שלי נפלאים.
אני מקווה שגם שלו.
ואני מקווה שזה באמת הסמס האחרון שלי ממנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: