לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Men...


נולדתי לגמרי שונה. אני אדם שהוא לא אדם. אני חרמן שהוא לא חרמן. אני מוזר שהוא לא מוזר. והבלוג הזה הוא שלי. איפשהו בעתיד הוא יהיה גם שלכם...

Avatarכינוי: 

בן: 38

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:


הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: 18 1. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שלג צחור נולד לנו.


איפשהו בשנה שעברה. או לפניו. מה זה משנה. היה לי די משעמם והצצתי לפעילים. נכנסתי לבלוג שממנו קראתי חוויות קשות ומיוחדות. תיאורים חזקים. סיפורים מאלפים. מכניסים אותך לפרופרציות שאתה לא היחחיד שסובל מבעיות כלשהן.

 

משהו גרם לי לרצות לדבר איתה. היא הייתה שלג מיוחד באמצע איפשהו. שלג כזה שאי אפשר למצוא בשומקום. והמכשפה הרעה ( ) חיכתה לתת לה תפוח מורעל. במסנג'ר היא הסבירה לי מדוע מכשפות הן סיוט חייה. היא הייתה שלגיונת מיוסרת ומסכנה. שלגיונת קטנה ושצריכה חיבוק ענק ענק כזה שעושה לך חשק לחבק אותה חזרה. אז היא סבלה מחבר שלא בדיוק העריך אותה כראוי.

 

אני מעריך אותה יותר מסתם אגדה טיפוסית שסבה הגיבורה עוברת עינויים וזוכה לסוף מאושר. כאן זה החיים האמיתיים. כאן זה האתגר. השביל הצהוב ההוא של דורותי מארץ העוץ כבר מזמן מלווה אותה. את שלגיונת זה הפך כבר לדבר מסויים ורגיל בה היא עוברת בשבעת מדורי הגיהינום ואז זוכה לשקט עד לפעם הבאה. בפעם הבאה היא עוברת שמונה מדורי גיהינום וחוזר חלילה.

 

אבל מה שבאמת מבדיל אותה מדורותי הוא לא הנעליים האדומות, אלא הכוח שהיא מגייסת בתוכה כדי להתמודד עם כל אתגר ואתגר. זה לא חוכמה להגיד כל הכבוד ולעבור לסדר היום כאילו כלום. שלגיונת סובלת מדברים רבים שהיא בוודאי לא מאחלת לשום איש. שום איש לא היה צריך לחוות את החוויה שהיא עוברת. היא עוברת את זה ועודה עוברת. סכינים חודרים לגופה אך היא מתקנת את החתכים שהסכינים משאירים בה.

 

לא אחת ולא פעמים רוחות העולם הבא מבקרים אותה. יש לה חיבה מיוחדת לערפד מרושע בשם אנג'ל. היא חובבת פוני המכסה את תרחישי חייה. היא אוחזת בחברים טובים שאוהבים אותה. משפחה שלמה אווהבת אותה. והיא בחורה מיוחדת במינה שאני מעריך אותה לנצח.

 

שלגיונת יקרה- מזל טוב ומי ייתן ותזכי לאושר שמגיע לך ולתפירת החתכים הנפתחים מחדש.

 

אני. את יודעת מי.

נכתב על ידי , 18/1/2008 23:04   בקטגוריות הנקבה 18+1 הביאה מוזה, מהלב של ניר, מומלצים בחום, ענייני ישראבלוג.  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ניר של הלילה ב-19/1/2008 19:54
 



אז מה. להיות אישה זה טוב?


 

הבה נבחן את הסוגייה החשובה והבלתי מעורערת. זה טוב להיות אישה?

 

ובכן. התשובה היא כדלקמן- לא. תמיד הופכות לעקרות בית נואשות (או לחלופין- זונה). הן מחוייבות לשרת את הגבר הממוצע של ימינו ולא לחשוב על שום דבר אחר מלבד מתי הילד יקיא על הכתף.  או- מתי הגבר יקיא את הזרע שלו. אותו הדבר.

 

אם מסתכלים על זה מנקודת המבט השובינסטי- הרי האישה היא סתם סמרטוט. אם מסתכלים על זה ממבט הפמיניסטי- האישה היא אלוהים והגבר הוא זבל. אם כך- אפשר לחשוב בקלות שאישה מסויימת מסוגלת בעזרת כוחות קסומים (להלן: ציצים. כוס, ישבן, ודברי אהבה מחליאים) להסיח דעתו של גבר מן המשימה המוטלת עליו. או כשהן צריכות שהוא ינקה את הבית אבל הוא מעדיף לראות משחק כדורגל. (GO- מכבי!)

 

אם לאישה נמאס מקיום יחסי מין היא תתרץ את זה בכאבי ראש. הגבר- כשנמאס לו לקיים יחסי מין- הוא פשוט הולך לזונה אחרת. אם זאת לא מספקת אותו אז אחרת תספק אותו בהחלט. אחד הדברים החשובים שנשים יודעות וגברים לא יודעים זה שיש להן כוח וסבל. אחת החולשות שלהן זה להישאר עם גבר שבוגד בהן והן יודעות את זה.

 

מדי חודש הביצית הנחמדה שלהן מתפקעת ומחכה לזרע (לשווא וגם לא לשווא- הלו, זה לא לשאת את שם אלוהים לשווא) אתן הבנות היקרות מוצאות עצמכן עם טמפונים, תחבושות, כאבי בטן, ואנחנו, הגברים, מאולצים להסתפק במגע של היד שלנו ותו לא. אם היה בידינו אפשרות היינו פשוט בוחרים להיות טרנסקסואלים. הם לפחות עם זין וציצים ביחד.

 

בסיכומו של דבר- אישה. לא ממש מה שחשבתם.

נכתב על ידי , 8/3/2007 23:20   בקטגוריות הנושא החם, הנקבה 18+1 הביאה מוזה, הכניסה לילדים אסורה, מהלב של ניר, ציניות  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ניר של הלילה ב-12/3/2007 16:48
 



שיר חדש.


בהשראת נקבה בת 18+1. שגם ככה גנבה את ליבי.  הוא נקרא- "כמו דם שנשפך". משום מה השיר הזה יצא לי שונה לגמרי ממה שהתכוונתי.

 

 

כמו דם שנשפך,

ניגר מעלייך,

מנצח על תהלוכת המוות.

שחור בעיניים רואה.

אינך אלא חלשלושה;

והוא, המוות,  מולך עלייך.

 

כמו דם שנשפך,

כמו גרגירי חול הנושרים ממך,

כמו קליפות עור שנושרות,

הקליפה של עורך מתקלפת

ואת...

 

אינך אלא כלום.

עינייך משקרות את אשר בליבך,

ליבך מאמת את רגשותייך,

ואת מרימה צד זה או אחר של הפה,

בחיוך מעוקל קל\

אני בסדר.. את תאמרי...

 

כמו דם שנשפך,

כמו קליפות עור שנושרות,

אני נושק לידך,

מדלדל את דמך במהירות,

וחושק בדמך,

ואת תפלי לידיי,

כמו כלום,

כי אינך אלא פתיה וכלומניקית.

 

.כמו דם שנשפך

הלא לחינם את נופלת למלכודת

דם ניגר מעלייך

אני מוצץ אותם בתאווה

ואת אינך אלא פתיה וכלומניקית,

והינך אלא ריקה.

 

 

נכתב על ידי , 20/2/2007 17:46   בקטגוריות שירים, הנקבה 18+1 הביאה מוזה, מהלב של ניר, מישהו מדבר במקומי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ניר של הלילה ב-6/3/2007 02:03
 



53,143
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , תרשו לי להעיר , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לניר וזהו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ניר וזהו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)