יצא דיי ארוך ^^"

-

די תארתי לעצמי שזה לא יקרה אף פעם.אבל אי אפשר שלשנוא אותו.
הוא כל הזמן הזה תמיד חייך אליי,חיבק אותי כאל אהובה.
אמר לי מילים שנתנו לי חוזק,עוצמה ואהבה אליו.אבל מי הוא היה?
למה אני לא רוצה לריב איתו?מי אותו הנער שמופיע בחלום שלי כל לילה ולילה?
האדם נראה כמו נער.הוא נראה בן 16.היה לו שיער חום בהיר שהגיע  עד לצוואר.
היו לו עיינים בצבע של הים כהה,הוא החזיק גיטרה בידו הימינית.הוא היה בחדר חשוך וראשו היה עסוק בדברים אחרים.
החדר החשוך הפך להיות בהיר מרגע לרגע.הופיעו אורות.אורות של פנסים.
היה גם רעש;רעש של קולות של צעקות שמחה.הקולות קראו בקול גדול את השם ג'ס.
כנראה לבן האדם קראו ג'ס.ג'ס הפנה את הפנים לכיוון הקול.הופיעו ווילונות מולו,הווילונות נפתחו לאט.
הצעקות התחזקו מכל רגע ורגע.ג'ס החזיק חזק את הגיטרה ויצא לכיוון הקולות.

אך הכל הפך להיות חשוך כמו תמיד.



פרק 1

היה זה קיץ, שעה תשע בבוקר.ליאן התעוררה מהחלום המוזר שחלמה.לרגע היא חשבה שהיא
שזה היה אחד מהחלומות הרגילים שלה.אבל אז הגיעה למסקנה שזה כן היה חלום וניסתה להבין מי זה היה הבחור הזה. החלום הזה היה מיוחד מכל החלומות שאי פעם חלמה.הוא נראה לה כל כך מוכר אבל מי הוא היה? ליאן החליטה שהזמן לקום כדי לא להכעיס את אמה.
ליאן הייתה נערה בת 16 שמלאו לה לא מזמן.היה לה שיער ארוך  בצבע בלונד כהה,היא הייתה  בעלת צבע עיינים ירוקות.היא הייתה נערה בעלת יופי ותמיד אהבה לשיר מול העולם.
ליאן הייתה נערה חברותית מלאה חברים,אך גם היו מלא אוייבים ששנאו אותה בגלל האישיות שלה.
ליאן קמה מהר מהמיטה והתקדמה לכיוון האחרון שלה.אבל לפני שהספיקה לפתוח את הארון,אמה צעקה מהחדר
הסמוך."ליאן מהר,אני רוצה שתעשי כמה דברים בשבילי."ליאן כבר ידעה מה אמה הולכת לעשות לה.
היא התקדמה לחדר הסמוך וראתה את אמה.אמה הייתה אישה בשנות ה30 שלה.שערה היה חום כהה,ועיינים אפורות.
אמה לא נראה ממש מפחידה פשוט אמה הייתה קצת אכזרית לפעמיים."כן ג'וליה?"אמרה ליאן בקול עייף.
אמה ישבה ליד שולחן קטן במטבח,המטבח עצמו לא היה קטן הוא היה דיי גדול ממה שהיה צריך להיות."ליאן,
כמה פעמיים אמרתי לך לא לקרוא לי בשם הפרטי,שלי?"אמרה אמה."לא יודעת,בפעם האלף אולי?"אמרה ליאן בקול משועמם בזמן שלקחה חלב מהמקרר."קיצר תגיעי לעיקר.."אמרה ליאן.
ג'וליה הסתכלה עליה לכמה דקות במבט מוזר.ג'וליה התחילה להגיד לה מה לעשות בבית הזה,
אבל ליאן לא ממש הקשיבה לה.היא הייתה יותר מדי
עסוקה בלהבין מי היה הבחור החלום."למה לכל הרוחות הוא היה כל כך מוכר?"אמרה ליאן בלי לחשוב.
"מי כל כך מוכר,ליאן?"אמרה ג'וליה.לרגע ליאן חשבה אם כדאי לה לספר על הבחור מהחלום.אבל ליאן אמרה "סתם איזשהו רוח רפאיים שהיה בסרט והופיע בחלום שלי"אמרה בחיוך."שוב פעם ראית סרטי אימה?"שאלה ג'וליה במבט מאוכזב."כע..ודי לא אכפת לי אני ישנה טוב אחרי סרטי אימה."אמרה בחיוך.ליאן מזגה לעצמה קפה והתיישבה מול אמה."את רואה סרט אימה זה בשיט לא מעלה לך את האדרנלין בכלל זה פשוט מרגיע אותך ואת עוד צוחקת מהקטעים הדוחים האלו."אמרה ג'וליה בלי להוריד את מבטה מהעיתון.בחצי שעה הקרובה הן לא דיברו אחת עם השניה.ג'וליה קמה מהכיסא והלכה לכיוון היציאה מהמטבח.היא הסתובבה וליאן שבנתיים ישבה וחשבה על החלום,ואמרה לה"דרך אגב,את נוסעת לאבא שלך היום." ליאן הסתכלה אליה במבט של פליאה.
"את רצינית.?"אמרה בקול מופתע."כן,את חייבת לבוא לבקר אותו לפעמיים."אמרה ג'וליה בקול משועמם.
"אבל,אבל,הוא גר עם האישה הנוראית,הזונה הזאת"צעקה ליאן."ליאן תשמרי על הפה שלך,והיא לא נוראית כל..כך.."אמרה אמה בקרירות.
"טוב,אמא בסדר,אני אנסע,לכמה זמן זה?"שאלה."לחודשים."אמרה.
"נהדר,החיים שלי גמורים עכשיו."אמרה ליאן בקול מת."טוב,אמא שיהיה לך יום מוצלח."אמרה כדרך אגב.
"ביי,מתוקה"ג'וליה נישקה את לחייה.למה פשוט לא חשבתי לקפוץ מהגג של הבית הזה לפני שאני אבוא לאבא שלי.ועוד עם אשתו החדשה הזאת!!.איך הוא סובל אותה,היא נוראית.
ליאן הלכה לאמבטיה לשטוף את פניה,היא הסתרקה מול המראה,צחצחה את שייניה.
ליאן התלבשה בחולצת הטי שירט של הלו קייטי.ומכניסי ג'ינס סקיני כחולות.היא התאפרה מהר.
והתחילה לאסוף את חפציה,לתיק הגדול של להקה לא מזוהה,ולא מפורסת אבל היא אהבה אותם.
היא מהרה מהר לתחנת האוטבוס.בזמן שהיא חיכתה היא שמעה מוזיקה באמפי שלה,ליאן שמעה בפול ווליום את המוזיקה שלא שמה לב שהיא הפילה את המפתחות.בזמן ששמעה את המוזיקה,התקדם מאחוריה נער.
"סליחה?"אמר הנער.אבל ליאן לא שמעה בגלל המוזיקה.הוא עצר אותה,ליאן הסתובבה להסתכל מי מאחוריה.
ליאן הורידה את האוזניות ושאלה אותו."כן?"הנער היה בעל שיער חום בהיר עם עיינים כחולות.הוא לבש חולצת טי שירט שחורה.וג'ינס ונעלי אולסטאר."במקרה נפלו לך מפתחות?"שאל את ליאן.הוא הראה לה את המפתחות.
ליאן בדקה בכיסים של הג'ינס שלה ושמה לב שהמפתחות לא אצלה."כן,הם שלי"אמרה בקול שקט.
הנער צחק וחייך אליה.ליאן חייכה בחזרה."לאן את נוסעת?"שאל אותה."לאבא שלי,ולאשתו החדשה."אמרה בקול משועמם."את במקרה הבת של רון סמנדרס?"שאל בקול מופתע.ליאן הביטה בו וענתה"כן,מאיפה אתה מכיר את אבא שלי?"שאלה."אני עובד איתו על תקליט מוזיקה שאני רוצה לפרסם,אני גיטריסט."אמר בחיוך.ליאן רק עכשיו שמה לב שעל גבו הייתה גיטרה.האוטובוס התקרב,ליאן והנער עלו עליו.והתיישבו יחדיו לצד אחד השני.
ליאן נזכרה לפתע בחלום שלה,ובנער שהיה בחלומה.וחשבה לעצמה."הוא ממש דומה לנער שהיה בחלום שלי. אבל אין סיכוי שזה אותו האחד יש בטח עוד מלא בנים שנראים אותו הדבר."עברה חצי שעה שהם נסעו ולא דיברו אחד עם השני.הם ירדו יחדיו מהתחנה והתקדמו לכיוון ביתו של אביה של ליאן.הם היו קרובים כבר ליד הבית של אביה.ליאן צילצה בפעמון של הבית ואביה ענה."כן מי זה?"שאל."אבא,זאת אני"אמרה ליאן."או,הגעת בסוף,אני מחכה לך כבר הרבה מאוד זמן,כנסי כנסי."ליאן והנער נכנסו הם פתחו את הדלת הבית.אביה היה בשנות ה40 שלו.היה לו שפם שחור וקטן והיו לו עיינים בצע חום.ושיער שחור אבל הוא גם קצת הקריח.הוא חיכה להם בחדר האורחים עם אשה שנראתה צעירה מאוד הייתה בשנות סוף ה20 שלה.היא הייתה ממוצא ארגיטני.היא הייתה בעלת שיער בלונדי בהיר,עיינים בצבע אפורות שנראו במלא שנאה,אבל אביה שליאן לא שם לב לזה אף פעם.הרי היא הייתה אישתו החדשה אחרי הכל.שמה היה לואיסנה.לואיסנה הביטה לכיוון הכניסה וראתה את ליאן ואת הנער,היא מייד חייכה חיוך אכזרי."הארי,הילדה ה..אני מתכוונת הבת שלך הגיעה." אמרה בקול אכזרי.האיר הרים את מבטו וראה את בתו הבת 16.ליאן לא ממש אהבה את הטון שלואיסנה אמרה. הנער התחיל להתקדם לעבר אבא של ליאן,אבל הוא נעצר.היד של ליאן החזיקה את ידו,לרגע."לא..לא משנה"אמרה ועזבה את ידו."משהו קרה,את לא אוהבת אותה?"שאל אותה."כן,אני לא יכולה לסבול אותה ואת העובדה שהיא התחתנה עם אבא שלי."אמרה בעצב.ליאן הסתכלה אליו ואמרה לו במבט שילכו כבר.ליאן והנער הלכו לכיוונם של לואיסנה והארי.
אביה של ליאן בא וחיבק אותה,לואיסה עשתה את אותו הדבר אבל לא העיזה לחבק את ליאן."ליאן אני שמח שבאת אלינו,ג'וליה התקשרה להגיד שהיא מתגעגעת אלייך כבר עכשיו."אמר בחיוך "אבל את תשארי פה רק לחודשים,כי עכשיו חופש גדול את תראי מלא דברים מעניינים פה ותפגשי חברים חדשים."אמר בחיוך יותר גדול.
"אממ..כמובן אבא אני אשמח לזה וגם אני שמחה שבאתי הנה."אמרה בחיוך מזויף.הארי ראה שהנער שהיה ליד ליאן וחייך אליו גם כן."אני שמח שבאת סוף סוף,אנחנו עדיין צריכים לעבוד על התקליט שלך" אמר הארי.
"כן מתי אנחנו מתחילים?"שאל הנער במהירות.ליאן הסתכלה על הנער וחייכה לעצמה."כמה נחמד הוא עובד עם אבא שלי ותיהיה לו קריירת מוזיקה."חשבה לעצמה."אממ...אנחנו יכולים להתחיל מחר,זה בסדר מצדך?"שאל.
"כן,בסדר."אמר הנער.הם דיברו עוד 10 דקות."טוב יש לנו בית דיי גדול,טוב וילה דיי גדולה.אתה מוזמן לישון תיהיה חדר מול ליאן."חייך אל שניהם.לואיסנה התערבה לרגע."הארי יקירי,זה יהיה רעיון דיי רע עדייף שהוא ישן ליד המטבח יש שם חדר דיי טוב בשבילו."אמרה בקול קר."לואי,לא הוא ישן מול החדר של ליאן,זה יהיה מאוד לא יפה מצידינו שהוא ישן ליד המטבח." אמר בקול קר מאוד.לואיסנה התרחקה בצעדים כועסים לכיוון החדר שלה ושל הארי."טוב אז קדימה לכו לחדרים שלכם."אמר הארי בקול שמח. ליאן והנער הלכו לכיוון החדרים שלהם.בזמן שהם הלכו הם דיברו."אבא שלך מאוד נחמד."אמר."כן,אני מאוד אוהבת אותו,הוא קצת יכול להיות פסיכי אבל אולי בגלל זה אני אוהבת אותו."אמרה בקול מיוגע."אבל אמא שלך..-"אמר."היא לא אמא שלי.קטעה אותו ליאן.
"אוקיי סליחה,אימא החורגת שלך לא ממש נחמדה היא דיי אכזרית."אמר בחיוך."כן הא" אמרה ליאן הם הגיעו לחדרים.כל אחד מהם עמד ליד החדר של השני. לרגע הם הסתכלו אחד על השני."כפי שהבנת שמי הוא ליאנה אבל אני מעדיפה ליאן."אמרה בחיוך."האמ ליאנה שם יפה מאוד" חייך אליה. ליאן הסמיקה קצת. "שמי הוא ג'סי,אבל אני מעדיף שיקראו לי ג'ס" אמר. ליאן הסתכלה אליו וחייכה "טוב,אז לילה טוב" חייכה אליו והתחילה להכנס לחדר. "לילה טוב" אמר ג'ס חייך אליה שוב פעם. שינהם נכנסו לחדרים שלהם. ליאן סגרה את הדלת שלה.
היא התקדמה למיטה שלה נשכבה אליה ואמרה לעצמה."אחרי הכל זה הנער מהחלום,אז מה החלום הזה מנסה להסביר לי."



המשך יבוא...

תגובות יתקבלו בשמחה מאוד (:
אם יש לי טעיות תגידו אני אלמד מהם ;)