I never needed your corrections
On everything, from how I act, to what I say
I never needed words
I never needed hurts
I never needed you to be there every day
I'm sorry for the way I let go
Or everything I won't need when you came along
But I am never beaten, broken, not defeated
I know that next to you is not where I belong

פגועה, זה מה שאני עכשיו.

מרגישה מלוכלכת כ"כ, מלוכלכת משקרים שהאמנתי בהם

מלולכלת.

ולא, לא אכפת מי יכול לקרוא את זה ואיך הוא ירגיש,

כי רוב הסיכויים שזה לא יזיז לו.

נכון לעכשיו אני לא מסוגלת לחשוב צלול, אני בקושי מסוגלת ללמוד ולהיות בחרה.

אני לא מסוגלת להתנהג כמו הבן שאני בד"כ.

אפילו אנשים שלא ציפיתי שמו לב שאני שונה פתאום.

אני לא מלאה בשנאה כמו פעם שעברה

אני פגועה עד עמקי נשמתי,

מצאתי את עצמי יוצאת ב10 בערב מהבית במראה זוועתי למדי

כדי לקנות סיגריות ולא לעשן נורמלי כמו שרציתי

פשוט הלכתי והלכתי והלכתי ולא הייתי מסוגלת לעצור לשבת

הרגשתי שאם אני ישב אני יתמוטט.

כואב לי ואני לא שולטת בעצמי יותר, לא מתכוונת לשלוט בעצמי יותר.

הידיעה על האחרת הזאת..

הידיעה הזאת הורסת אותי יותר מכל דבר אחר

אני לא מסוגלת לחשוב על משהו חוץ מזה

אני לא מסוגלת להיות חזקה

אני נשברת, נשברת ליד אנשים שלא רוצה שיראו אותי ככה

אני שונאת להישבר

אני שונאת לאהוב בן אדם כזה כמוהו

אני שונאת את עצמי על זה שהאהבה שלי אליו עשתה ממני עיוורת

ואני שונאת שעכשיו אני לא יסמוך על אף אחד נוסף.

אבל תודה לו שבזכות הזוגיות הזאת התקרבתי לאמא שלי

ויצאתי מהכלא שחייתי בו בגלל אבא שלי.

לפחות משהו.