כמה פעמים הלב שלנו אומר דבר אחד,
אבל ההגיון, הכאב והפצעים אומרים משהו אחר לגמריי?

כמה פעמים אנחנו אומרות לעצמינו שאנחנו לא חוזרות לבן אדם הזה יותר
אבל בעצם יושבות ומחכות שיבוא כבר ויגיד משהו?

הלב שלי אומר לי כ"כ הרבה
כל מילה שלו פשוט עושה לי כ"כ נעים בלב
כל נגיעה שלו, כל נשיקה שלו, כל חיבוק.
אני מוכנה להיות איתו ושלו לנצח, זאת לא השאלה.
פשוט ההגיון שלי, הכאב והפצעים שעוד לא החלימו, אומרים משהו שונה לגמריי.

אני כ"כ מפחדת להרגיש שוב את כל הדברים שהרגשתי פעם
אני כ"כ מפחדת להיכנס לזה שוב כ"כ חזק ואז פשוט ליפול
פשוט כי אני יודעת שהפעם הנפילה הזאת תיהיה כואבת כ"כ שאף אחד לא יוכל לעזור.
אני מפחדת להראות שוב כמה אני אוהבת אותו ואז להיפגע
כי הפצעם שלי עוד פתוחים וכואבים
ורק אלוהים יודע מתי הם יחלימו ויפסיקו להכאיב כל פעם.

אבל דבר אני יכולה להגיד
לא משנה מה קרה בינינו, לא משנה מה עשינו במזן הזה שלא היינו ביחד
הוא חזר אליי
לא משנה מה, הוא פשוט תמיד חזור אליי ורוצה אותי
וזה הכי חשוב לי, לפחות עכשיו
רק בעזרת זה והאהבה שלו אני יצליח למחוק את הפחדים שלי.

Nothing can change what happened, you know

ואני כן מאמינה לך, פשוט קשה לי..מאוד.

עכשיו זה הזמן שלי להשתנות
שנה חדשה מגיעה ואיתה מגיעה אני האחרת.
עם כל השינויים בחיים שלי אני רוצה להשתנות בעצמי.
אני רוצה להיות שוב אותה לנה חזקה, ואני יהיה.
אבל זה כל מה שאני לוקחת איתי ל"אני החדשה", כל השאר ממני נשאר בחוץ
בעבר.
אני לא ישב ויבכה בבית יותר, בלי חשק לצאת מהבית
בדיכאון חסר משמעות.
אז סבבה, איבדתי אותו
והכי חשוב שויתרתי עליו, למרות שהוא לא מעריך את זה כמו שהייתי רוצה.
כתבתי משהו שכאב לי לכתוב
והוא פשוט לא הגיב על זה אפילו
אז עכשיו אני מבינה מה שהייתי צריכה להבין לפני מספר שבועות
אני חייבת להמשיך הלאה, בלעדיו
כמו שהוא המשיך בלעדיי.
ואם אני יצא עם מישהו זאת כבר בעיה שלי.

You were my everything

[ולא, מה שכתבתי לא אומר שאני בסדר והכל טוב ויפה אצלי עכשיו
זאת רק הגישה החדשה שאני צריכה להפנים.
שלא תחשבו, אני עדיין כועסת על הכל
כי הכעס הזה מחזק אותי ומחזיק אותי חיה]