הכל סביב מאבקים שחייבים להצליח- אישה, בעיות אגן ושאר ירקות

עכשיו זאת מן תקופת מעבר כזאת והיא ממש לא מוצאת חן בעיניי. 

עכשיו השאלה היא רק מעבר בין מה למה ובתחושה שלי החודש האחרון נראה כמו מעבר מהפח אל הפחת.

אתמול הרגשתי צורך עז להראות אהבה, אחרי שמסתבר שגם זה לא עוזר, עייפתי.

אגב, לא איכפת לי אם אתה קורא כאן או לא, היה כבר יותר בוגר להודות בזה.

אני מאוכזבת מעצמי ואתמול גרמתי להחמרה בתחום הזה. 

אם עד עכשיו האדישות חגגה כביכול, אתמול הרגשתי כאילו הלב שלי מתפוצץ, בצורה הרעה ביותר וזה לא שינה לך.

שום דבר לא משנה עכשיו. 

אפילו לא החדשות הטובות שקיבלתי שלשום, עכשיו משנה שאהבה אין סופית לא עוזרת לדבר וגם כאן התמימות שלי התנפצה. 

אולי לא הייתי טובה מספיק, כשזה קרה זה אף פעם לא היה מכוון. 

כבר אין לי צ'אנס מסתבר, הלב שלי בוער ואני מרגישה שהבטן מתהפכת. 

אם הייתימסוגלת להמשיך לכתוב אולי ההקלה הייתה מגיעה...