הבוקר הגיע, היום הוא הגיע בצורה טובה יותר. קמתי בצורה נסבלת עם פחות כאבים... הרי גם לזה התרגלתי בסופו של דבר, יש המון דרכים להקל עליהם ומעבר להכל, הדברים השתפרו.
אתמול היה לי מוזר, מוזר ומעולה, כי אין כמ שיחה עם החברה הכי טובה בשביל לקבל פרופורציה. אבל כמו תמיד היא חוזרת לארץ למספר חודשים ואז מתעופפת לה ועדיין אין לה תחליף...
אז אתמול דיברנו קצת על למה דברים נראים ככה, על איך שכלפי חוץ אני מצליחה להסתיר מרוב האנשים, אבל כפי שאמרתי מי שחשוב לו באמת רואה דרכי.
יותר ויותר אני מזכירה לעצמי את הפרק האחרון של רמזור, שבו מציעים לאמיר פיצה בשביל הדיכאון שתקף אותו בעקבות הדיאטה. הדיאטה הזאת נכפתה עליי באיזשהו מקום, אבל אלמדובר בדיאטה שמטרתה להוריד במשקל
אלא לשקם את הגוף ולנקות אותו ברמה הגופנית הרצויה, מסתבר שלא כיף להעביר שלושה חודשים בלי אכילת קמח לבן, סוכרים, תפוחי אדמה, אורז ועוד שלל דברים טעימים ונחוצים שעליהם אני מפנטזת באישון לילה...
אני רוצה הרבה דברים, אבל לשנינו אין כרגע כסף וגם לא יהיה בהמשך ככל הנראה... הלוואי וביום ההולדת יקרה איזה נס, אני נורא רוצה איזו חופשה, טוב אם אני אמשיך לחשוב על זה אולי בסוף זה יתגשם...