הכל סביב מאבקים שחייבים להצליח- אישה, בעיות אגן ושאר ירקות

מתנשפת, מסתובבת מצד לצד ומתעוררת עם דפיקות לב מואצות, כל יום באותה שעה.

היא מתיישבת בצורה חרדה, נשענת קדימה.

4:00 מציג השעון שעל ממיר הטלויזיה. כמה נבהלתי, היא חושבת לעצמה, אין לי אוויר, חם כאן, כל החולצה שלי רטובה, כמה הזעתי. כואב לי הראש, העיניים והרעש של פכפוך המים במתקן ההזוי בחצר השכנים משגע אותי.

דווקא אני אוהבת מים, אפילו אמרתי בטיפול עד כמה אני נמשכת למים ועד כמה אני מפחדת לטבוע בהם. אולי בגלל זה אני לא יודעת לשחות, היא מהרהרת.

מביטה בשעון 4:03, הנה את רואה, היא אומרת לעצמה, עד כמה מהר חולפות 3 דקות בחיים.

3 דקות בחיים, שבזבזת על מחשבות על יחסי האהבה- שנאה שלך למים.

4:05 מציג הצג, המספרים אדומים ולוהטים. למה הדברים לא זזים בקצב שאני מצפה לו? למה כל כך לאט? או כל כך מהר? או כל כך לא מתאים, או שאולי אני לא מתאימה, אני לא יודעת.

אולי אשכב קצת ואנסה ללכת לישון, היא מסתובבת אליו ומריחה את הריח שלו, הוא נעים גם כשהוא ישן, בחדר האטום הזה, הוא נעים גם בשילוב עם הזיעה הקרה שעל החולצה שלי.

4:07,כל כך מרגיע להסתכל עליו, לפעמים הוא מחייך לעצמו מתוך שינה, מעניין אם הוא חושב עליי. מעניין מתי אני אלמד לחייך ככה מתוך שינה.

4:08 והעיניים נעצמות...