הכל סביב מאבקים שחייבים להצליח- אישה, בעיות אגן ושאר ירקות

כמו רקדנית שתנועותיה שמורות בזיכרון, 

תתני להן לנוע בתוכך, 

להתעורר עם אור ראשון. 

תני להן לסחוף אותך, עמוק אל תוך ההוויה.

תלמדי מהן כיצד לגייס את כל האיברים,

המעקה לא שם, אבל את יכולה. 

רגל ימין ואז שמאל, 

השרירים זועקים והעליה תלולה.

אחת אחרי השניה,

תעלי אותן,

תיצרי יש מאין, אל תחכי לישועה. 

תתני לעצמך לראות את האור שלמעלה,

לשתות ממנו לרוויה. 

תתני לו לעטוף אותך בחום שלו.

ולמרות שאת חוששת, מכאן אין דרך חזרה, 

זה החומר שממנו עשויה אהבה. 

היא הגיעה 

אפלולית ועמוסה,

מלאה בפחדים

ותקווה קטנה שהתמוססה.

היא עלולה

לפגוע ולצלק.

היא יכולה לפגוע ולשתק, 

היא חמקמקה.

עם הפנים לכיוונה,

להישיר מבט, כדי לא ליפול.

לוחשת לעצמי, 

עוד נשימה אחת גדולה,

זה הכל.

שאיפת אוויר אחת,

שתספיק למסע.

ארוך ככל שיהיה,

הוא ייבנה,

דרך הכרת תודה.

אסור להרים ידיים,

עדיין לא הגיע הזמן להיכנע...