הכל סביב מאבקים שחייבים להצליח- אישה, בעיות אגן ושאר ירקות

דירה קטנה בעליית גג,

דירה קטנה ובה המון תקווה,

דירה קטנה ובה ויכוחים רבים,

דירה קטנה בה נאמרו דברים איומים.

מרפסת גדולה ובה אנשים מחייכים,

מקום קטן עם אנשים גדולים.

מזוודה ארוזה, 

גב גדול

בלי חיבוק

ומבלי לשאול.

חיים שלמים ארוזים,

צעדים מהירים,

כנראה שלא סתם אומרים

שלא פשוט לעזוב ילדים. 

שניים יושבים על ספסל,

חושבים על העתיד,

מהנהנים שותקים 

ובוהים בשקט הזה.

שניים יושבים על ספסל 

הבדידות אוכלת אותם מבפנים 

אולי פעם יחליפו זה עם זו כמה מילים.

מילים רדודות, כואבות,

חמות, מלטפות. 

יקרצו זה לזו במבט נוגה

יקוו להמשיך בקצב הזה.

יוולד אחד, אולי שניים,

יחליפו חיתול

והפעם יחזרו לשבת על ספסל אחר, ההוא ממול.

משם הם יבהו בזוג השכול

השניים ההם שלא מדברים ביניהם,

כי מה לשקט ולחיים שלהם?