הכל סביב מאבקים שחייבים להצליח- אישה, בעיות אגן ושאר ירקות

בוקר טוב,

סוף סוף שנת לילה רצופה מזה חודש (בלי רחמים עצמיים, היו לי כבר תקופות גרועות יותר).

נתקלתי בתגובה מזעזעת של מישהי באחד הפורומים האמריקאיים של כאבי אגן, שהמחלה הזאת שקטה ופוגעת ביכולות נפשיות ממש כמו סרטן. אני לא יודעת אם אני מסוגלת להשוות את זה למשהו כל כך מזעזע, אני רק יודעת שהחבאתי את הרגשות שלי זמן רב מדי.

השאלה אם אפשר אחרת? אני רוצה אחרת. קורים לי הרבה דברים עכשיו, אני מרגישה שאני טובעת בין ים המשימות, רוצה ללכת לישון וגם את זה אני לא מצליחה לעשות. נראה לי שהתאונה שהייתה קצת איפסה אותי, ברמת התחושות. אז חזרתי להרגיש, בגלל משבר חרדתי כזה או אחר. כנראה שהוא כזה ולא אחר, אחרת לא הייתי מזהה איזה משבר זה (הערות מתוחכמות למדי והתפלספות כבדה בשעות הבוקר מתקבלת בברכה).

מוטרדת משקלים שחסרים לי בחשבון הבנק, לא יכולה לעבוד יותר מכמה פעמים בחודש.

בפן הבריאותי די הפסקתי לעקוב, אני לא כל כך עושה תרגולים כי אני לא יודעת איזה תרגולים לעשות והאמת היא שההתמקדות היא בעיקר בפן הנפשי.

הנרתיק הוא יצירה מדהימה, כך גם כל הצנרת שמחוברת אליו אבל האמת היא שעוד לא הבנתי איך לשלוט בנפש ובעצבים שמשפיעים על כל ההתרחשות השלילית/ חיובית שיש לי שם.

לקחתי נשימה עמוקה ועכשיו אני מנסה להתחיל לחשוב איך הכל משתלב ביחד, להירגע, לטפל בעצמי כמו שמגיע לי ולשלב הכל ביחד.

הכי חשוב, הרבה פחות ביקורת עצמית.