The Self-discovery journey

לדעתי אנשים אופטימים לא מוכרחים לנהל בלוג.

למרות שיש כזה דבר גם "פריקות מאושרות". זה די חבל, כי כשמאושרים עדיף לפרוק את זה על חברים ולא בבלוג, מול המחשב. הבלוג יכול לעזור למי שרוצה לפרוק משהו עצוב, ככה אולי הוא ירגיש יותר טוב. וגם בלוגים יותר מדי אופטימיים יכולים לבאס אנשים עצובים ולגרום להם לקנא. כשאנשים עצובים - הם הולכים למחשב. זה יכול לעשות טוב על הלב, או סתם לדכא. ותמיד אפשר לפרוק, בין אם אתם מספרים פרטים ובין אם אתם סתם כותבים מה שאתם מרגישים בעקיפין.

יש לי עוד דברים להגיד בנושא, אבל הטיעון הזה נראה לי מספיק משכנע.

שבת שלום :)