ספרינג ביקורות.

המוציאה להורג

רושם ראשוני: איזה כיף! עוד פעם סיפור אפלולי ואדיר! בסדר, הסבר  - כבר ביקרתי את הכותבת הנחמדת בעבר, חפשו את מרכיזת המלאכים (או קשרי דם, לא זוכרת איך רשמנו אותה). על כל פנים, זה מזכיר מאוד ספר, וזה מעולה. באמת. (8 מתוך 10).

שם הסיפור: השם גרם לכותרת הפוסט וכותרת הפוסט גרמה לי לצחקק. אני מחבבת אותו, למרות שלבנתיים עברו עשרה פרקים ורק עכשיו השם התקשר. הייתי מעדיפה לו הוא היה מתקשר עוד כמה פרקים לפני, אפילו לחבר אותם ביחד היה מועיל. זה פשוט נותן תחושה יותר טובה, זה הכל. איך שזלגתי מהנושא, התנצלותי האישית והכנה. אני אוהבת את השם הזה, הוא מבטיח דברים מעניינים. (9 מתוך 10).

דמויות:  גם הפעם חסכת מהעולם את תופעת פוסט הדמויות המזעזעת, נחמד מצידך. אז... מה יש לנו? הולי, צעירה (לא נערה, אל תתבלבלו) ולמרות שבשיא הרצינות אני עדיין מתקשה להבין מה הולך סביבה היא נשמעת מציאותית למדי. מזכירה לי את עקרות בית נואשות, אני לא בטוחה למה. הלאה - וורן, סוף סוף שם שעוד לא שמעתי, אם אני לא טועה (ואני באמת מקווה שלא, כי הסתמכתי על זה רוב הסיפור,) עובד בחברת הסוכנים. הוא נוטה לשעשע אותי, גם כן מציאותי. לבנתיים אני חושבת שזה מהדמויות שאוזכרו בחלק האחרון (ולא מתו), בגלל שהסיפור רק בפרק העשירי לא הצלחתי להגיד מי דמות משנה ומי דמות ראשית. תקראו ותחליטו. על כל פנים - הן מעולות. כולן כאחת, ראשיות וניצבים. בעלות אופי מורכב ומתוארות היטב.  (10 מתוך 10).

עיצוב: אני מרגישה בחילה קטנה, מסוג אלה שיש כשאני נאלצת לכתוב בפעם השנייה בדיוק את אותו הדבר. באומץ רב התגברתי עליה ואני אכתוב את דעתי שוב - הבלוג מעוצב כמו שספר אמור להיות מעוצב. זאת אומרת, אני לא חושבת שהולי תספק לנו הכתרה של מישהו כך שעניין התמונה לא ברור, אבל עקב כך שהיה גם בסיפור הקודם גורם לזה להראות יותר כעניין מכוון. כל הכתובים קריאים, ומפני שזה (משום מה) לא תמיד מובן מעליו זה די משמח.

אין לי יותר מדי בעיות עם העיצוב, אולי יום אחד אמצא משהו מעצבן. בנתיים, למרבה המוזרות, פשוט לא.  (9 מתוך 10).

רעיון כללי: כואב לי לכתוב כאן את הרעיון, זה יהרוס את כל עשרת הספרים - שכן הם, פחות או יותר, הפתיחה של הסיפור ואני לא רוצה להרוס. על כל פנים, לדעתי הוא נהדר. זאת אומרת, עכשיו אפשר לצפות ולקוות לכמויות נאות של אקשן, רצונות ומעצורים ושאר הדברים שהז'אנר מוביל אליו - אני מתה על סיפורי סוכנים, מה אגיד לך. אני רק מקווה שלא תיפלי למלכודת הנשיקות בה רומן הופך לעיקר הסיפור. או שאת רוצה שזה יהיה רומן, אני לא ממש בטוחה מפני שיש רק עשרה פרקים. אז לא נפלתי מהרעיון, אבל הוא יריית פתיחה נהדרת למדי לסיפור טוב. (8 מתוך 10).

תגובות: תכננתי להוריד נקודות בצורה קיצונית על סעיף כל שהו כדי להתנחם קצת על הניתוח שנדחה וחבריו לחוויות הרעות, אבל לשם שינוי אי אפשר להוריד כאן - לא משנה איך מסתכלים על זה. (10 מתוך 10).

כתיבה: בחילה קלה שוב תפסה אותי, כי אמרתי לך את דעתי על הכתיבה שלך בעבר. בכל אופן, אני אנסה לחדש. השפה שלך לא גובהה, אולי משלב בינוני. זאת אומרת, הייתי שחוטת אותך אם היית תוקעת לי ''אפוא'' בכל מיני מקומות כמו שראיתי כבר כמה אנשים עושים ללא שום כישרון. היחודיות שלך היא שאם נבדוק מילה מילה יהיה מסובך למצוא ולו עשר מילים שהם לא יום יומיות, ומצד שני השילוב שלהן אחת בשניה יוצר אשליה מסויימת של שפה גבוהה. זה נפלא בגל הפשטות והגאונות, נפלא.

אני אפנה את הקוראים שגם קוראים את הסיפור עצמו לפרק העשירי בו נעשה שימוש מלבב בדיבור בזמן הווה (די מסובך לעיתים) ויוצר מתח מטורף לאורך כל הפרק. אח... איזה כיף. מתח, אם כן, היא מילה שמשחקת הרבה בכתיבה - היא מותחת מאוד במקומות שצריך, וזה לא שממש קל ליצור מתח תוך כדי הפרק.

התיאורים שלך נהדרים, אני חושבת שמעולם לא נתקלתי ב''קצוף'' כצורה לתיאור שיער, נחמד לראות שהשתמשת בה. וטוב שאת מקפידה לתאר - זה חוסך את כל התהיות שלאחר מכן לגבי מראה ושטויות אחרות בסגנון. כמו שאמרתי במיני-פסקה הראשונה, המילים הפשוטות שאת משתמשת בהן משתלבות נהדר. מה שעוד מצאתי מעניין ומעולה היא העבודה שאת משתמשת במונחים שקיימים (שימו לב לסוג האקדח של הולי, יריחו ותיאוריו).

הנה משהו ששמחתי לראות - ככול שהפרקים מתקדמים את כותבת יותר ויותר בכל פרק. נחמד, נחמד מאוד.

לסכם? שוב, לא נפלתי והתחלתי לרייר על הרצפה מרוב התלהבות מהמילים בשפה הגבוהה להחריד או משהו בסגנון, אבל החלט הייתי קונה את הספר ויושבת עליו עם כוס שוקו בלילה קר. (18 מתוך 20).

עניין כסיפור:  זה זמן טוב להפציר בך להמשיך, כי אני פקעת עצבים לכל מה שקשור בהמשך? במיוחד לאור הפרק האחרון. (10 מתוך 10).

הערות: האמת היא שמפני שאני לא סובלת לקרוא סיפורים באנטרנט אני הולכת בדרך כלל עד הסוף וקוראת אותם עם שיר ברקע, אבל עם הסיפור הזה לקחו לי בכל פעם עשרים דקות שלמות (הו-לא!) בחיפוש אחר שיר. המלצה קטנה הייתה יכולה להיות נחמדה, למרות שלא ממש הכרחית. (10 מתוך 10).

ציון סופי: 92 מתוך 100.

מניקולס.

לא לשכוח ללנקק בפוסט העדכני וברשימות: 

אשמח אם תתקנו אותי על כל טעות כתיב/תחביר אפשרית, השפעת לא מטיבה עמי היום.

ואני מתנצלת (באמת!) על היובש, משום מה ביקורות טובות לא מעודדות אותי כמו ביקורות קטילה מהסוג החביב. אני הולכת לשחר לטרף, ערב טוב!