אני מצוננת, ועם שמש ורודה-כתומה ירדתי בשתי תחנות שלא עצרתי בהן בעבר. בראשונה על מנת לטייל ברחוב שטרם גיליתי עד הסוף, ובשנייה מפני שמעבר לעיניים האדמומיות ולקינוחי האף הבחנתי באוטובוס פונה ימינה ברמזור שהייתי בטוחה שימשיך בו ישר. בדרך חזרה מקצה המסלול, בתוך המכונית של אמא שלי, שמענו שיר של אריק איינשטיין ברשת ג' וחייכתי מבפנים.