רעמים

נשמע פיצוץ עז. רעם. המורה לפיזיקה נבהלה ושאלה: מה זה היה? היא כנראה התכוונה למשהו אחר, הרי בימים סוערים כאלה ברור שמדובר ברעמים ולא בהפגזות כלשהן, ובכל זאת עקבתי אחר תגובתה בעניין. רעם נוסף, מאוחר יותר, ליווה נאום מאיים של המורה למתמטיקה. השמיים האפורים שבחוץ היוו תפאורה מתאימה להפליא. אני אוהבת רעמים, כל הפְּנים רועד.

ברקים

סיטואציות שמפחיד (אך גם משעשע) להימצא בהן במהלך סופת ברקים:

טיסה

מעבדת פיזיקה בנושא חשמל

גשם

ירדתי מהאוטובוס. הכוונה המקורית הייתה להכניס את הנגן אל התיק בתום הנסיעה כדי שלא יירטב בגשם, אבל שתי דקות לפני שהגענו לתחנה התחיל שיר יפה שלא רציתי לקטוע באמצע. שניות מעטות אחרי שהאוטובוס נעלם מן העין עוד המשכתי לעמוד, מתלבטת מה לעשות ומדמיינת תרחישי התחשמלות שונים שנותרו בראשי לאחר המעבדה. לבסוף החלטתי להחביא את המכשיר ואת חוטי האוזניות בין המעיל, ללכת שפופה ולהסתיר את אוזניי כמה שאפשר. הלכתי כך מספר צעדים. קשיש התקרב אליי, שאל מדוע קר לי כל-כך, והצביע על לבושו המחמם. חייכתי והסברתי שאני רק מנסה להגן על המכשיר. המשכנו ללכת באותו הכיוון. הוא הביט בשולי המכנסיים הרטובים וקבע: מנסים להתלבש מודרני, אבל בסוף מצטננים. ניסיתי להגן על עצמי ועל בני דורי: לא היה לי מה לעשות, הכבישים מוצפים! זה סיפק אותו. או שאולי הוא ויתר. לאחר מכן שאל מה התאריך, ונזכר יחד איתי: הארבעה-עשר בפברואר. הקפדתי לומר נכון, בזכר, וכך גם הוא. תודה, יום טוב, אמר ופנה לביתו. יום טוב גם לך, עניתי, והמשכתי ללכת.

הארבעה-עשר בפברואר

בשנה האחרונה התאהבו בי. אני לא התאהבתי חזרה, לא משנה כמה רציתי, וגם כשדמיינתי משהו, הד חלוש, הוא נמשך שבוע, שבועיים, קטעי ניבים סתומים - ודי.

מעניין מתי - -