"היא אמרה שהיא צריכה לעזוב, בשביל לנקות את הראש שלה ולנקות את הלב שלה מכל הדברים הרעים. היא צריכה ללמוד מי היא"
ואני לא יודעת איך להסביר לך אתזה בצורה יותר טובה, אני רק יודעת שהייתי צריכה לעזוב.
קשה, מפחיד, מטורף. אני יודעת, תאמין לי. הרי עשיתי אתזה.
"בן אדם זה לא ציפור, אי אפשר לכלוא אותו בכלוב"
ותודה, תודה על זה שלא עצרת אותי.
תודה על זה שנתת לי ללכת.
אתה הרי יודע שהמילים "רעות אל תלכי" היו משאירות אותי איתך.
מי כמוך יודע כמה כוח והשפעה יש לך עלי..
מי כמוך יודע כמה אני אוהבת אותך..
"מה שבאמת התכוונתי להגיד היה 'אמא תעזוב אותי? היא אוהבת אותי' "
בבקשה, רק אל תחשוב שעזבתי כי לא אהבתי אותך מספיק.
אני אוהבת אותך כ"כ, אתה הבנאדם הכי חשוב לי בעולם, ואתה יודע אתזה.
אתה יודע אתזה כ"כ טוב.
אבל אחרי שנה וחצי איתך, אני חייבת לעצור ולהבין מי אני כשאני בלעדיך.
זה קצת מפחיד, אתה יודע?
אני יודעת כמה אתה פוחד שאני לא אחזור, ואני יודעת שהבטחתי שאני כן.
אני באמת באמת רוצה לחזור.
אבל קצת מפחיד שהאישה שעשתה בספר הזה בדיוק את מה שאני עושה לא חזרה בסוף.
זה לא שיש לי תוכניות למות מהתהפכות של אוטובוס, אבל אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על זה שגם היא רצתה לחזור, והיא לא חזרה.
"אוהבת אותך, עוזבת אותך, אין לי אויר"
"במהלך חיים שלמים, יש כמה דברים שכן משנים"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
