אתם תשבו ואני אספר.

בטיול השנתי של כיתה ו' היינו בפארק אלונה ואת באת לבקר אותי, הבאת לי שקית של ממתקים.

ישבנו ליד אחד הספסלים שם, אחת מול השנייה, ודיברנו.

כשהיית מבשלת אוכל שאני אוהבת היית חותכת את הבצל לרבעים ומכניסה אותו ככה לסיר, כדי שהוא יתן את הטעם שלו אבל אם בטעות הוא יגיע לצלחת שלי, יהיה לי קל להוציא אותו.

נזכרתי בזה אתמול כשחתכתי בצל בשביל הפתיתים שהכנתי וניסיתי שהוא יהיה כמה שיותר קטן.

כשהייתי קטנה באת איתי פעם לגן שעשועים, וביקשתי ממך לעשות איתי את האומגה. האומגה הזאת כבר לא נמצאת היום, סבתא, אבל כמה אני גאה להגיד שסבתא שלי עשתה איתי את האומגה.

אני לא יודעת למה נזכרתי בכל זה פתאום, אבל מלא פעמים בזמן האחרון קופצים לי לראש זכרונות ממך.

כיף לי ככה, עכשיו זה כבר הרבה פחות כואב להיזכר..