וזאת את
שלא נותנת לי מרגוע
שלא יודעת להבחין
באהבה שלי אליה
זאת את
שבוחרת להתעלם
מכל מה שיש לי להציע
מכל הטוב שיכול עוד להגיע
זאת את
שמטריפה כל צל שפיות שבי
שמצליחה לבלבל אותי
כל פעם מחדש.
אני באמת לא מבינה באיזה קטע היא פשוט פוסלת אותי!
אז נכון, את גדולה ממני ב11 שנים, זה לא צחוק. אבל וואלה - מגיל קטן אני יוצאת עם גדולות ממני.
זה נראה לך סתם שהן יוצאות איתי?
ועם כל הכבוד אלייך, אהובתי, את הרי לא יודעת מה עברתי בחיים שלי, מה ביגר אותי, מה הנסיון שלי.
את קובעת בשיא חוצפתך שהנסיון שלי זעיר בגלל 21 שנותיי. אבל את לא יודעת שישנם אנשים שאומרים שהחיים שעברתי זהים לחייו של אדם בן 40.
את לא יכולה לקבוע שלא עברתי מספיק בחיי.
פשוט לא!
אני לא צריכה לנסות לשכנע אותך לתת לי הזדמנות בכלל.
סלחי לי, אבל את פשוט טיפשה שאת חושבת ככה. שאת מוותרת עלי, על האהבה העצומה שלי אלייך,
בגלל שאת בטוחה כל כך שהגיל שלי הוא חסר נסיון.
את אמורה לדעת בגילך, שכל אדם לעצמו, לחייו, לעברו. את אמורה לדעת שאולי הנסיון חיים שלי הוא לא כמו נסיון חיים של רוב בחורות בנות עשרים ואחת.
נמאס לי מהשטויות שלך. את זו שמתנהגת כמו ילדה בינתיים, בזמן שאת חושבת שאני הילדה. בזמן שאת בטוחה כל כך שאת חושבת "ראציונלי".
אם היית שמה את השליליות הזו שלך בצד לרגע ומנסה , היית מבינה כמה אני צודקת. כמה את טועה.
ויודעת מה? - גם אם לא , לפחות היית מנסה.
נסיתי להתנתק ממך ואת חזרת שוב לחיי.
ואני נקשרת אליך יותר ואוהבת אותך יותר ואת לא מבינה כמה נזק את עושה לי.
אם את לא מוכנה לתת לי הזדמנות בתור בת זוג שלך - מה למען השם את רוצה ממני? למה את חוזרת לדבר איתי?
אם את לא רוצה אותי כמו שאני רוצה אותך - תניחי לי .
ואם את רוצה אותי - תעיפי לאלף עזאזעל את השטויות שיש לך בראש ותתני לעצמך ולי הזדמנות!