נבואה אלית-פרק 1פנטזיה
אני לא רוצה לעשות פוסט דמויות שכל אחד
ידמיין לעצמו את הדמות איך שבא לו לפי התיאורים
אזהרה - לאלו שמחפשות סיפורי האהבה שיטחיים-הסיפור הזה לא בשבילכן
נ.ב
הפרק הראשון בכל סיפור תמיד מוזר או משעמם בפרקים הבאים זה ישתנה לגמרי .
אני יודעת שזה נראה ארוך אבל קראתי את הכל בפחות מ-2 דקות
השמש השתקפה בחלונה של אלי (Ali) והאירה באור זהוב על פניה. האוטובוס נעצר בחריקת בלמים מול המוזיאון הישן . אלי הביטה בחזית המוזיאון מבעד לשמשה , לא היה מזיק למקום מעט שיפוץ חשבה .
צמוד לדלת הכניסה השתרעה מזרקת מים קטנה ומאובקת שהמים בה הפסיקו לזרום זה זמן רב . המזרקה
הייתה מעוטרת בורדים אדומים כדם ובראשה של המזרקה התנוסס פסלו של פוסידון אל הים ברב הדרו,
זוהר ויפה בניגוד לשאר המקום . האותיות על שלט המוזיאון כבר לא זהרו כמו פעם וחלק מהאות מ' הייתה
חסרה , אך עדיין היה ניתן לראות בבירור " מוזיאון פוסידון " . אלי ירדה מהאוטובוס ונעלמה בתוך עשרות התלמידים . " אני לא מבינה בשביל מה נתנו לנו לבוא למקום נידח שכזה , תסתכלי מסביבך אין פה אף-אחד
ממש שממה " נזפה אלי . "נסי לראות את הצד החיובי " ניסתה סאם (Sam) להרגיעה נואשות . " לפחות אין
לימודים " - " באיזשהוא מובן כן לומדים " אמרה אלי ,פלטה אנחת יאוש, והלכה אחרי שיירת התלמידים לכיוון המוזיאון , מוציאה מתיקה עט ודפדפת שורות . " תפסיקי להיות כזאת קוטרית ונוקשה , אולי תפסיקי עם מצב
הרוח העמומי הזה " . כעסה סאם והתיישבה לצד אלי בחדר הצפוץ הנקרא " אולם ההרצאות " . בחור ממושקף בחליפה משובצת ציפה להם על במת האולם הרעועה .. " תוכלו לקרוא לי הנרי " . אמר לאחר שהרגיע את הרוחות . " וכולכם כאן היום בשביל ללמוד על יוון העתיקה והאלים האולימפיים . לפני הכל ברצוני להציג לכן את האלים היוונים ותפקידם. זאוס או בשמו השני יופיטר....... " אלי הקשיבה בחוסר מעש להרצאה המשעממת והרכינה את ראשה , היא רק רצתה שזה יגמר , אבל לא . " והרמס הוא בנו של זאוס ושליח האלים " המשיך הנרי מעלה את משקפיו העגולות לקצה אפו . " תגידי סאם , מתי את חושבת שהוא מסיים ? " שאלה אלי והחלה לשרבט על דפדפת השורות פרצופים כועסים . " עוד מעט ושתדעי לך שזה לא כזה משעמם " . השיבה סאם בעצבנות . " אם לפחות היית מנסה יכול להיות שהיית מתעניינת . " . "אבל אני לא " השיבה אלי והרימה את סנטרה בהפגנתיות ובהתנשאות . " ואת השאר תוכלו לראות במיצגים במוזיאון , יום-טוב לכולכם " סיים הנרי ויצא מהאולם . כל התלמידים התפזרו ויצאו גם הם מהחדר הצר והמחניק . "ועכשיו " אמרה המורה וסידרה את שערה השחום . " בעקבות ההרצאה תתחלקו לזוגות ובחרו שלוש דמויות שעליהם תגישו לי את העבודה . התחלקו והודיעו לי באילו דמויות בחרתם " . סיימה המורה והוציאה מתיקה האפור פנקס קטן ועט ישן . ללא היסוס פנתה אלי אל סאם בתחנונים .סאם פלטה אנחת יאוש " טוב ......... אבל את תהיי חייבת לי על זה ופעם הבאה תקשיבי " . אמרה סאם . " אל תדאגי אני יחזיר ובגדול " הודתה אלי . " אז... " שאלה סאם ." אז ,מה ? " השיבה אלי . " אז במי בוחרים לעבודה ? " שאלה סאם והביטה באלי . היא תמיד תישאר ככה , חשבה לעצמה ביאוש . אבל מצד שני , ככה אני אוהבת אותה . " את הקשבת את אמו... . " אמרה אלי והרימה גבה . " אז ככה " קטעה סאם את דבריה של אלי . " אני רוצה את אפרודיטה , אלת האהבה .את פוסידון אל הים וזאוס מלך האלים , הם נראים לי הכי קלים לעשייה " . "אבל אפילו לא סיימתי לדבר "סיננה אלי בכעס . כשברימה את הראש ראתה את סאם אצל המורה . לפעמים היא
כ"כ מעצבנת חשבה לעצמה וכמעט עמדה להתפרץ . " המורה אמרה שזאת בחירה מצוינת " צעקה סאם לאלי
בשעה שסידרה את חולצת הפסים ומכנסי הג'ינס הארוכים . " אז בואי כבר ונתחיל " צעקה אלי לכיוונה בכעס,
שילבה את ידיה והחמיצה פנים . למה זה מגיע לי חשבה לעצמה .
"לא סאם לפי המפה זה לא החדר הנכון " . צעקה אלי וירדה במורד המדרגות . " לפי המפה אנחנו צריכות
לפנות ימינה ליד השירותים של הגברים " . היא הביטה בסאם וגילגלה עיניים . " אבל לפי השלטים ... "
גמגמה סאם . " למה את סומכת על השלטים האלה , את יודעת כמה זמן הדברים האלה קיימים ?" שאלה אלי . " בטח עשו פה מיליון שינויים אבל לעומת זאת המפה עדכנית " . "אוף ... " פלטה סאם אנחת יאוש . "נלך איתך גם ככה התעכבנו מספיק " . שתיהן ירדו במורד המדרגות לכיוון שירותי הגברים . " הנה זה
מצד ימין " הצביעה סאם על השלט הקטן ליד דלת העץ. המקום נראה מוזנח ומאובק. " או.קיי " השיבה אלי ,סידרה את שיערה הזהוב ורצה לכיוונה של סאם . שתיהן עמדו ליד דלת העץ והביטו בה ביאוש ." סאם אלו שירותי בנות" צעקה אלי בכעס ."שונאת את המקום הזה , נשבר לי מזה " . צעקה אלי וקראה את קצה המפה . " מה את עושה " צעקה סאם בהיסטריה . " גם ככה קשה לנו אז בלי המפה .... " לחשה ביאוש . " לא נורא נמצא אותה לבד , חוץ מזה קראתי רק את קצה המפה " הגנה אלי על עצמה . "ושירותי הגברים כאן ממול " .שתיהן רצו במהירות האפשרית , לא נותר להם עוד זמן רב להשלים את העבודה . " לפי המפה אנחנו אמורות לפנות פה ימינה סאם" . אמרה אלי מתנשפת בכבדות . שתיהן פנו ימינה . מולן ניצבו שני שבילים . "לאן עכשיו ? " שאלה סאם
" לא יודעת , המפה קרועה " . השיבה אלי ובחנה את המפה , לראות אם עדיין תוכל לראות משהו , אך לא .
" יופי גאון " . אמרה סאם . " זה הזמן לאינטואיציה " . "אז בדרך הימינית , ימין זה טוב " גמגמה אלי . " אז ימינה " קבעה סאם לבסוף ושיתהם הלכו בשביל הימיני . בניגוד לכל קירות המוזיאון קירות החדר בהן הלכו היו לבנים וקודרים . לא עוטרו בשום איור וללא שום פסל או קטע מידע . " זה לא נראה מוזר ? " שאלה סאם .
" כלומר המקום הזה ? " . " אמרתי לך את זה מההתחלה . " נזפה אלי . " לא יא סתומה , אני מתכוונת האיזור הזה , הוא מוזר " . אלי וסאם סרקו את המקום סביבן. אור המנורות נחלש מרגע לרגע ולבסוף אלי וסאם מצאו עצמם לבדן בחושכה . שתיהן הושיטו ידיים, מפוחדת מעט מנסות ללא הצלחה לגשש את הקירות . "חכי " הציעה אלי . "הטלפון שלי , הוא נמצא בתיק " ." רעיון מצוין , לפעמים את באמת מתעלת על עצמך " אמרה סאם לאלי . "אם... שנייה ... " מלמלה אלי נוברת בתיקה . " מצאתי אמרה אלי ופתחה את הטלפון . האור לא היה גדול במיוחד , אך אלי וסאם ראו טוב מאוד היכן הן נמצאות ......
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
