דברים שלא הספקתי לומר לך - בלוג התמודדוות

אתמול בלילה הודיעו לי שאת מתה.

בכיתי פחות מההודעה השקרית בפעםה ראשונה

הכינו אותי לה

אני כל הזמן מסתובבת בעיר, כל מקום וחפץ מזכירים לי אותך.

את תשארי קטנה לנצח, אני אגדל.

את כולה בת 13.

את לא יכולה לקרווא אפילו מה אני כותבת לך

את כביכול נחה

את לא תקומי יותר משנת הנצח שלה

וזה הפחד הכי גדול שיש לי לעצמי

דברים כאלו לא אמורים לקרות לאף אחד. בטח לא לילדים, בטח לא בדרך הזאתי, בטח לא ל-ך.

אנשים לא אמורים למות בגיל 13
אנשים לא אמורים למות כשבחיים הם עוד לא הספיקו לאהוב, להקים משפחה לעבוד,לטייל בעולם, להגשים שאיפות
אנשים לא אמורים למות כילדים ועוד ככה
אנשים לא אמורים למות בגיל 13 כשהם כבר סיפרו לחברים שלהם מה הם רוצים ליומולדת, מה ירצו להיות כשיהיו גדולים ואפילו איך יקראו לילדים שלהם

... ובנתיים, בשביל להרגיש טוב יותר בשביל שמתו ילדים
כל מה שאתה יכול לעשות זה לדמיין אותם בעולם טוב יותר בשבילם
ולהתגעגע♥

-

יום למחרת-

ההלוויה היתה נוראית מאי,

ובכל זאת, כולם בכו אפילו אלו שבקושי הכירו אותך.

ורק אני לגמרי עם עיניים יבשות, מעופלות.

את לא יכולה לצפות ממני לעכל את זה כל כך מהר נכון?

אנשים כותבים לך על הוואל, למרות שזה לא עוזר, כי זה סוג של טיפול בשבילהם

הרי זה קצת לא הגיוני שמהענן שלך בשמיים תכנסי לרואת מה כתבו לך לא?

.אני כותבת לך פה וביומן.

אני מתגעגעת אליך ומכל יום שעובר אני מעכלת יותר.

♥