דברים שלא הספקתי לומר לך - בלוג התמודדוות

זה נורא,

אבל הזמן ממשיך, הכל מתנהל רגיל.

אני אפילו צוחקת לפעמים צחוק משוחרר

אני כל יום בשבעה.

היום אבא שלך חייך :)

אח שלך מתוק אמיתי הוא כתב לך ש"גם למרות שאנחנו רבים אbh אוהב ומתגעגע"

החדר שלך מלא אנשים כל הזמן, אפילו את מושיקו השרקן שלך אנחנו מביאים לשמה,

אגב - גילינו שמשויקו היא בת

:O היית מאמינה? הרי הוא כזה גברי

מצאתי את עצמי נפתחת לשיחות נפש עם בנות שבחיים לא דיברתי איתם,

חברותית יותר,

בדיוק כמו ששינית אותי לפני שנה המוות שלך שינה אותי גם.

אבל למרות כ ל מה שכתבתי אני לא מפסיקה לחשוב עליך

אני מרגישה שאין צדק בעולם

ושאני לא יכולה לעושת פאקינג כלום לגבי זה.

אני לא יכולה לדפוק על שערי גן עדן לא?

להתלונן שזה לא הזמן שלך.

להגיד שבספר "מילדות לבגרות" שלך יש פסקא של "יש לי חלום"

להיות מעצבת.

להתלונן שלא קיבלת מחזור, התאהבת או אפילו קנית  את  הבגד ים שחפרת עליו!

ללחוש שאולי זו אשמתי כי באותו יום שהז קרה לא הנחתי תהילים בכיס (למרות שזה אמונה מפגרת")

לספר על האירוניה בזה שרצית לראות איתי סרט ששמו "זכרו אותי"

כשהיינו בחדר שלך לקחתי את המכנסיים שלי שהיו אצלך בארון. הסנפתי את הריח שלך

הוצאתי מהתיק שלך את הכרטיס מהסרט של אותו הערב ותליתי על לוח השעם.

וגם בני המורה הסגיד בא. את היית שמחה, הוא דיבר עם אבא שלך והביא את הבן שלו.

שמעתי את  סטרוברי פילדס וחשבתי עליך, ראיתי פמלי גאי ודמיינתי אותך מחקה אותם.

דמיינתי את הצחוק שלך.

אבל אני בסדר אל דאגה .

את משוחררת ;)

-

שביל להבין יותר את הסיפור תקראו את הפוסט הראשון והפוסט הקודם