ביום שני שעבר הוא ואחותו נמצאו ע"י כמה ילדים ביסודי, כשלידם אמם המתה.
הם אמרו שדרסו אותו, ושהם מצאו אותם איתה בגן שעשועים.. אז יכול להיות שהיא נדרסה וגססה בדרכה להיות איתם עד שמתה.
יכול להיות שהיא נרצחה בדרך אחרת, ויכול להיות שהיא פשוט מתה מוות טבעי. אבל זה לא סביר.
לי לא מרשים להחזיק שום חיה (בקושי את הארנבונת שלי מסכימים, אפילו שאמא שלי מתה עליה), אז לא הייתה לי אפשרות לקחת אותו אליי.
הוא נמצא אצל שכנים של חברה שלי, אצל אישה מאוד נחמדה שהסכימה לטפל בהם בנתיים.
ביום שבת לקחנו את שניהם לSOS חיות בכפר שמריהו, והנקבה אומצה על המקום.. רק הוא נשאר.
בתכלס? תמיד אהבתי אותו יותר. הוא יותר ידידותי, הוא מתרפק, מתפנק, אוהב.. מה לא?
אחרי שאחותו אומצה באתי לבקר אותו, ויעל, זאת שמטפלת בו, אמרה שהוא בכה כל היום וכל הלילה.. מסכן. הוא גם מוחזק בכלוב גדול בחצר, כי אין איפה לשים אותו.. ובתוך הבית זה רק בכלוב נשיאה קטן ככה שאלה לא תנאים, והוא חייב להיות בחוץ.
לזכות הבית האומן הם מדהימים.. מאוד מאוד נחמדים, מספקים לו את כל מה שהוא צריך ומנסים לשעשע אותו. יותר מזה הם לא יכולים ולא צריך לצפות מהם..
אז תכף עובר לו שבוע של בדידות. כבר כמה ימים שלא ביקרתי אותו כי למדתי עד מאוחר ובחופש הייתי עסוקה..
קורע אותי לראות אותו בוכה ככה..
כשביקרתי אותו בפעם האחרונה, הוא כל הזמן ניסה לטפס עליי, וכל הזמן הורדתי אותו.. עד שבסוף נכנעתי ונתתי לו לטפס עליי.
ונחשו מה? הוא סה"כ רצה להרגיש את פעימות הלב שלי ולהירדם לי על הכתף..
בהתחלה הוא כ"כ בכה.. ואחרי כמה זמן שהוא נח בחיקי ושמתי עליו יד כדי שיהיה לו חם, הוא פשוט הפסיק לבכות.
הבאתי לו נשיקה בלחי
פתאום הוא הסתובב והסתכל עליי
בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה
ואז הוא קירב את האף שלו לשלי
ונגח בו.
ככה, 10 פעמים בערך. נגיחות קטנטנות של חתול בן חודש.
באותו רגע זה היה נראה כאילו הוא רצה לנשק אותי בחזרה, ופשוט לא ידע איך..
אני רגילה למחוות של אהבה מחיות. כלבים, ארנבונים, אפילו אוגרים.
אבל חתולים?
פעם ראשונה שאני חווה משהו כזה.
הוא יצורון קטן ומדהים, ואני לא סובלת את המחשבה שהוא כזה בודד.
יום ההולדת שלי מתקרב. הדבר הראשון שרציתי?
שהוא ימצא בית חם.
שנה חדשה. הדבר הראשון שרציתי?
שהוא ימצא בית חם.
צ'ופר להשתפרות הדרסטית שלי בבית הספר?
שהוא ימצא בית חם.
כל דבר.. אני פשוט רוצה שיהיה לו מקום חם ואוהב.
כמובן שאני רוצה אותו אצלי.. אבל זה לא יקרה.
העיקר שיהיה לו מקום שיוכל לקרוא לו בית אילו יכל לדבר.
אין לו שם, אז אני פשוט קוראת לו מר חתולי החתול.
אני מקווה שהשנה תמצא את הבית הכי מדהים שאפשר לדמיין.
כבוד הוא לי להכיר יצורון כזה קטן, מתוק ומדהים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Veggie.