Memories Of A Lonley Heart

לא יודעת איך פתאום החלטתי לכתוב, אולי זה יעזור לי.

כמו פעם.

אז ב7.8 התגייסתי לצבא ההגנה לישראל.

לקורס מכ"ים. זה קורס מעורב בגלל זה.

חצי שנה של הכשרה ובסוף יש לך את הלגיטימציה לצעוק על

טירונים 02 והם- חייבים לעשות מה שאת רוצה.

לפני כן, אני וה"חבר" נפרדנו.

נכנסתי לדיכאון.

והצבא לא עזר.

יצאתי מהקורס על קב"ן, לא לפני ששלחו אותי למיון.

עכשיו , אחרי חודש וחצי, יצאתי למקום חדש.

קל"ב. ואני לא עושה כלום.

הביאו לי איזה תפקיד מונפץ גם כן.

ואני מחכה להתחיל אותו, כרגע אני בשבועיים הסתגלות.

וגם אחרי שעברתי מהקורס המסריח הזה, רע לי.

אני לא מכירה שם אפחד, וזה כל כך קשה.

במיוחד כי כל היום אני יושבת ומעשנת.

אבל זה יעבור, יש שם אחלה אנשים.

אני מקווה.

ואם גם שם יהיה חרא, נעבור.

הצבא זה לא כזה איי יא יאי.

אני רק רוצה שיהיה לי טוב.

לפחות אני כבר  לא בוכה.