לא מזמן התפרסמה ידיעה בעיתונים שלנו, ובכלל בעולם כולו (!!) על "החיילת המתעללת עדן אברג'יל". ידיעה זו עוררה זעם והמולה רבה בעולם. אם תשאלו אותי, ההמולה רבה מידי, והיא תוצאה ישירה של השנאה כלפינו.
אז כן, מצד אחד, מה שהחיילת עשתה אכן איננו מוסרי. להצטלם עם אנשים מסכנים, שיושבים בבתי מעצר כפותי ידיים ומשום מה גם כפותי עיניים, בתקופה השחורה ביותר בחייהם, בזמן שהיא נראית לגמרי מחוייכת ומאושרת, באמת לא נראה טוב. במיוחד כשהיא דואגת להקצין את הפיגור שלה ולרשום תחת התמונה "הצבא- התקופה היפה ביותר בחיי". זה הופך אותה למפלצת חסרת רגשות וצלם אנוש. וכן. אפשר להבין את הזעם שזה מעורר.
אך בכל זאת מה שקורה כרגע יוצא מכל פרופורציה.
מדובר בבחורה צעירה, בת 18 אולי 19, שהשירות הצבאי שלה היה עם עצורים ואסירים, לכן המראות האלה היו נראים לה "נורמליים". אני לא מצדיקה את מעשיה, ולדעתי, אם ננסח זאת בעדינות, הבחורה פשוט מפגרת (בלשון המועטה), אבל צריך לקחת בפרופורציה: זו סה"כ חיילת סתומה אחת שעשתה טעות והעלתה את מה שהיא ראתה לפייסבוק (ולא, אף אחד לא מתעלל בהם, למרות שהעולם מתעקש לומר שכן).
מה שבכלל מעצבן אותי זה שמשווים את המקרה הזה למקרה שאירע בשנת 2004 כשחיילת ארה"ב העלתה תמונות מעיראק של אסירים עיראקים ערומים, עומדים בשורה עם ידיים קשורות ושקים על הראש, בזמן שהיא מכוונת את הידיים שלה בתנועה של "אקדח" לאיברים המוצנעים שלהם... זה באמת נראה לכם המקרה שקרה כאן?!?!? באמת?!.
אותו הדבר?
החיילת האמריקאית, התעללה באסירים האלה כשהפשיטה אותם, העמידה אותם בשורה והשפילה אותם עד כמה שרק אפשר. החיילת שלנו, להבדיל, סתם יצאה מפגרת והצטלמה איתם.
צריך לגעור בה, היא חייבת לקבל עונש, מגיע לה שתתבייש, אבל כאן הסיפור צריך להסתיים.
אז זהו, שלא. כמובן שהערבים מנצלים את ה"פוטנציאל" הגלום בכל הסיפור, וכהרגלם מלבים את כל העולם נגדינו. הם מתחילים בתיאורים החסרי פרופורציות שלהם בכמה אנחנו והצבא שלנו לא מוסריים, איזה חיות אדם אנחנו ועד כמה אנחנו מתעללים באסירים שלנו, שהם "במקרה" אנשים שלהם.
הם כמובן שוכחים לציין שהאנשים כפותי העיניים יושבים בכלא הישראלי כי הם רצחו עשרות אנשים, פעלו בארגוני טרור, הם כולם שונאי ישראל ובעלי אינטרס מובהק נגדינו. שכחו לציין קסאמים, גראדים, פצצות מרגמה וטילים שהם מנת חלקם של גברים, חיילים, נשים וילדים רבים בארצנו
ושכחו לציין את הנשק הגרעיני שהם מפתחים, כמובן, איך לא, בשביל להשמיד אותנו.
אה, הם גם לא טרחו לציין שכבר למעלה מ- 1500 יום יושב אצלם חייל היקר לכולנו, אשר נחטף במהלך מלחמה איתם, ובתמורה לשובו הם רוצים 1500 מחבלים עם דם על הידיים(!!), אבל גם זה לגיטימי.
כמובן שהעולם לא לוקח את כל זה בחשבון. העולם כועס עלינו ועל הצבא הלא מוסרי שלנו על טעות שאיזה חיילת סוררת אחת עשתה. אנחנו כולנו (וכולנו זה כל הישראלים ובפרט היהודים שבינינו) אנשים מגעילים, לא מנומסים, בלי תרבות ובמיוחד ללא צלם אנוש.
נשמע הגיוני? לא ממש.
אבל בעיניי העולם האנטישמי שאנחנו נלחמים בו כדי לשרוד, זה נשמע בסדר גמור.
אם הם מעדיפים להקשיב לחיות אדם האלה, אנשים שאין להם שום ערך לחיי אדם, שיבושם להם. כי בין אם זה לרוחם, ובין אם לא,
אנחנו פה כדי להשאר.
בעולם של פיגועים, אנשים תמימים עוד מדברים, חיים בשאליית הצדק.
אני ראיתי כמה הם הלכו יותר מדי מהם לא חזרו חברים נפרדו, בתים נשברו דמעות של משפחות נשפכו ניצנים של אנשים, פרחים שלא יפרחו התקווה בראשנו, אהבה בנפשנו החלום ברוחנו אז לעד נמשיך בדרכנו
נעלמה לה הדממה, שוב קולות המלחמה עוד חייל חוזר עטוף במה? בדגל המדינה דם ודמעה נספגים באדמה עוד אמא המומה, נשארה לה רק תמונה ת'תקווה בלב נועל, עם חזק לא נתקפל כי לא נולד הבן זונה שיעצור את ישראל
תן לי ת'תקווה לקבל מה שאין את הכח לשנות מה שכן
בואו נמשיך, החיים לפנינו לא מאוחר כי מחר יום חדש החלום יגווע אם נאבד את התקווה אז הושיטו יד לאהבה
הבטחתם יונה, ברקיע יש עיט אחי, סרפד רעיל עוקץ זה לא עלה של זית חיים בחלום, כולם מדברים על שלום אבל יורים, לוחצים, מושכים, סוחטים ת'הדק בעולם של פיגועים אנשים תמימים עוד מדברים חיים באשליית הצדק, הם מרחיבים בעם את הסדק
עובר טירוף יומיומי כדי לשרוד לא רוצה לחיות כדי להילחם סאב נלחם כדי לחיות נוטע תקווה, משריש שורשים מגן בגופי על החלום שלא יתנפץ לרסיסים די, מספיק עם הכאב מספיק עם הדרמה שנה שהאדמה מדממת לא נמה, ולמה
תן לי ת'תקווה לקבל מה שאין את האומץ לנסות לתקן
בואו נמשיך, החיים לפנינו...
אלוהים, תן לי ת'תקווה לקבל מה שאין תן לי את הכח לשנות את מה שכן תן לי את האומץ לנסות לתקן את העולם