DancingAlma

יצאתי למרתון של עשרים קילומטרים, רצתי מהר, רצתי לאט, עצרתי לנוח, הלכתי והמשכתי לרוץ.

רצתי כל כך הרבה שעכשיו, כשאני מתסכלת אחורה, אני כבר לא רואה את קו הזינוק.

רצתי כל כך הרבה שעכשיו, דווקא עכשיו, כשאני צריכה את כוחותי האחרונים, הם בוגדים בי.

קו הסיום כל כך קרוב, אני מרגישה אותו בעצמותי הדואבות.

לא! אני לא רוצה שקו הסיום יגיע! עדיין לא! יש לי כל כך הרבה לרוץ עוד!

אם אגיע לקו הסיום לא מוכנה, הכל יגמר. החלומות, השאיפות, הרצונות.

כשאדרך על קו הסיום, לא ניתן יהיה עוד לנסות וגם לא לשפר. בקו הסיום, הכל נגמר.

יעדים רבים וגבוהים הצבתי בפני, יעדים שצריך לכבוש.

עכשיו זה הזמן! עכשיו! לא עוד דקה! לא עוד שעה!

עכשיו אוספת את גופי הזועק למנוחה, משכיחה את מחשבותי המלנכוליות,

ורצה!!

רצה את הקילומטר האחרון, הכי מהר שאפשר.

רצה בלי להסתכל אחורה.

רצה לכבוש את היעדים שלי.

רצה ללכוד את השאיפות שלי.

בכוחותי האחרונים, בגופי הכואב, אני רצה!

אני רצה כדי לנצח!!

איך היא יכולה

להוציא הכל החוצה

הכאב שלה מתנוסס שם מול כולם

שיראו

והיא לא מפחדת

וכואבת

היא רוצה אותו

והוא לא רוצה אותה

כמה זה עצוב

לילדה קטנה גדולה

שכבר לא נשארה לה טיפת אמונה

כמה זה כואב

להוציא הכל החוצה שיראו

שידעו מה היא מרגישה

והוא

כלום

היא הולכת אחריו

לימודים עבודה חברים

כל מה שהוא יעשה

היא יודעת

היא שומעת

היא שם

והאנרגיות שלה

אנרגיות של ילדה תמימה

ילדה קטנה גדולה

שכל כך רוצה

את מה שלא רוצה אותה

למה

אני שואלת אותה

למה

ואין תשובה

והיא ממשיכה בשגרתה

וקמה והולכת ובאה וחוזרת

ורוקמת בדמיונה את היום

איך הוא יבוא אליה

בלי מילים

יקח אותה על כפיו

בשמיים ורודים ועננים לבנים

היא רוקמת חלומות מחוטים כל כך דקים

היא רוקמת והם מתפוררים

והיא שוב בוכה

ושוב צוחקת

ואחריו ממשיכה ללכת

בעיניים עצומות היא מתקרבת

עוד כמה צעדים והיא נופלת

התהום הזו כל כך עמוקה

עמוקה וריקה

רק לה מחכה

לאסוף אותה כשתיפול לתוכה

ותישבר לרסיסים

רסיסים של ילדה קטנה גדולה

שרצתה לאהוב את מה שלא אוהב אותה

ועכשיו היא מבינה

עכשיו היא שבורה

ומתוך התהום

היא רוקמת את עצמה

רסיס אחרי רסיס

מחברת בחוטים דקים דקים

רוקמת חלומות חדשים....

מוקדש לילדה קטנה גדולה שאני מאחלת לה שתפסיק לאהוב את הבחור שלא אוהב אותה, תפקח את העיניים ותצעד קדימה.