לומדת להיות לבד

היי :)

מעניין שכ"כ הרבה מחוויות נורבגיה לא הגיעו לבלוג.. הייתי כ"כ עסוקה בלשרוד את אותה תקופה שזה פשוט לא עבר לי בראש.

עכשיו, שבעה חודשים אחרי, אני יכולה להסתכל אחורה ולספר קצת מה הלך שם. ומה קרה מאז.

לנורבגיה הגעתי כאמור אחרי שהאקס זימן אותי לשם, בהיעדר ניסוח עדין יותר, ובאמת שלא היססתי.

הייתי חייבת אבל חייבת לעצמי לסגור מעגל, ולתת לזוגיות הזו, הזוגיות האהובה והחשובה הזו, עוד צ'אנס.

עברנו שם הרבה, בעיקר שימשתי כקביים בשבילו בעוד שאני ניסיתי להבין אם הוא בכלל מעוניין בי. היו כמה חויות טובות שטויות שבטח נצחק עליהם בכל פעם שנדבר, אבל עתיד לקשר הזוגי לא היה.

מאז, הספקתי לחזור הביתה. כאן אני עדיין. באותה עבודה, עם אותם חברים, עם אותה הכלבלבה המקסימה.

היה חבר ריבאונד, סטלן רך לב. היה.

מאז רצף התחלות כושלות עם מיני גברים נאים, שלא היו פנויים או לא היו מעוניינים. הייתה גם מסיבת קיבוץ נהדרת, אבל לא משהו שרציתי שימשיך.

אני רשומה ללימודים בשנה הבאה. קרימינולוגיה. מתרגשת מאוד.

אני כנראה אעבור לגור עם החברה הטובה. מתרגשת גם מזה.

מלחמה עכשיו.

האקס ואני דיברנו בסקייפ לפני כמה ימים, הוא מתלבט אם לחזור לתפוס כוננות או לא. אמרתי לו שלא.

אמרתי גם שאני מתגעגעת. 

מצבי משונה, אבל נראה לי שאפשר להגיד שטוב.