כמדי בוקר יום שבת אני מגיע לחדר כושר, שם אני מתאמן בעיקר בריצה על ההליכון מול מסך הטלויזיה.

באותה שבת, צפיתי תוך כדי ריצה בערוץ המדע בחלק מתוכנית מרתקת של ה- BBC שעסקה בהשתלות איברים.

תוך כדי צפייה, לפתע מצאתי את עצמי מהרהר בלי כל סיבה הנראית לעיין אודות המשפט האחרון של פרמה.

עבור n טבעי גדול מ-2 לא קיימים מספרים טבעיים המקיימים את המשוואה - X בחזקת n  ועוד Y בחזקת n שווה Z בחזקת n .

במשך 350 שנה לא הצליחו לפצח את ההוכחה שפרמה כתב בשעתו שהוא גילה את ההוכחה הנפלאה אלא ש-"שוליים אלו  על הדף צרים מלהכילה". רק ב-1993 גילה מתמטיקאי צעיר בשם אנדרו ווילס את ההוכחה למשפט האחרון של פרמה (מה שמכונה ההוכחה להשערת טניאמה שימורה) לפני מספר שנים יצא ספר נפלא בנושא הנקרא - המשפט האחרון של פרמה, והוא נכתב על ידי סיימון סינג. את הספר הזה קראתי לפני יותר משלוש שנים. 

דקות אחדות לאחר שהרהרתי קלות במשפט האחרון של פרמה הסתיימה התוכנית על השתלות איברים ובאורח פלא החלה תוכנית תעודית על?  כן. כן. כן.  המשפט האחרון של פרמה. ברגע הראשון, כמעט נפלתי מההליכון. הייתי המום ומוטרד עד כאב.

התקשתי מאוד להבין כיצד התרחש דבר מה בעקבות מחשבה מקדימה שלי. איך יתכן צירוף מקרים כל כך נדיר. הייתי פשוט המום והלום מעוצמת המקריות.

לאחר שסיפרתי את המקרה המוזר הזה לאנשים, מיידי שאלו אותי אם ראיתי במהלך התוכנית על ההשתלות, איזשהו קדימון או פרומו או טריילר לגבי התוכנית על המשפט האחרון של פרמה. אני מוכן להשווע שלא היו דברים מעולם. התוכנית הוצגה ברצף. לא היה כל איזכור לא בכתוביות ולא בשום דרך כלשהי לגבי התוכנית על המשפט האחרון של פרמה.

זה פשוט מדהים כיצד המקריות יכולה לפעמים לטלטל ולהטיח אותנו אל עבר צוקים של אי הבנה.