השבוע התפרסמה באחד העיתונים כתבה על מערכת החינוך בסין שחרטה על דיגלה השגיות ומצוינות בכל תחומי הלימוד, מה שמיצב אותה במקום הראשון בעולם בכל פרמטר שנבדק. ישראל לעומת זאת מדשדשת אי שם מאחור.

קיימות כמה וכמה סיבות לכך שמצבה של מערכת החינוך בישראל הוא בכי רע.

1. תקציב החינוך לילד בישראל קטן באופן משמעותי מרוב המדינות המפותחות בעולם.

2. שכר המורים מצוי בתחתית.

3. איכות המורים אינה מזהירה עקב העדר אטרקטיביות בבחירת מקצוע ההוראה.

4. כיתות צפופות מרובות תלמידים.

5. מספר שעות לימוד קטן מדי.

6. העדר משמעת - חוסר כבוד ואלימות כלפי מורים ותלמידים.

7. מערכת לימוד סלחנית ולא תובענית.

8. הקלות בהיקף מיבחנים תוך חלוקה ליחידות.

9. צימצום מתן מטלות שוטפות.

10. התמקדות במקצועות ליבה והזנחה של מקצועות חשובים אחרים כמו ספרות, פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, גאוגרפיה ועוד.

לאורך השנים האחרונות חל פיחות זוחל באיכות מערכת החינוך בישראל מה שפוגע באופן ישיר בהתפתחות הכלכלית והתרבותית ובחוסן הלאומי.

ציניקנים יגידו כי בסין, ביפן ובקוריאה שם מערכת החינוך תובענית ביותר ומבוססת על משמעת ברזל, שינון ולימוד בהיקיפים עצומים מחנכים ילדים לתפקד כרובטים, אך אצלנו לעומת זאת ילדים יצמחו להיות יצירתיים יותר.

האמת כפי הנראה מצויה אי שם באמצע.