יש צורך ללמוד וליישם לקחים מן המשבר הקולוסלי שפקד את ארה"ב לפני שנתיים וסחף אתו במורד הנהר מדינות רבות.

 כל זב חוטם יודע לומר כי אחד הלקחים החשובים ביותר שצריכים להילמד בעקבות המשבר בארה"ב הוא בתחום הרגולציה באשר למתן הלוואות ומשכנתאות לדיור על ידי הבנקים.

 צריך להנהיג רגולציה מחמירה על ידי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים שתאלץ את הבנקים להיות הרבה יותר שקולים, זהירים, מפוקחים  ומבוקרים באשר למתן הלוואות ומשכנתאות לדיור כשבאים לבחון את פוטנציאל הערבים ויכולת ההחזר העתידית של הלווים לאורך שנים ארוכות, יאמרו אנשים.  צריך להגביל את גובה המשכנתאות כך שלא יעלו על 50% מערך הנכס, יאמרו אחרים וכן הלאה. 

ואני אומר שרגולציה עם כל הכבוד אינה מספיקה. הציבור צריך להבין שהרבית במשק עלולה עם השנים לטפס לגבהים כאלו שיקשו ויעיקו על יכולת ההחזר שלהם. יתכן שחלקים בציבור לא יעמדו לאורך שנים בתשלומים הגבוהים והם יהפכו להיות חדלי פירעון או בשפה פשוטה - פושטי רגל , ואפשר שיגררו את כל המשק למערבולת מסוכנת.

אי לכך, מן הראוי לערוך הסברה בקרב הציבור על מנת שיגלה מצידו אף הוא מידה של אחריות, כשהוא לוקח בחשבון תסריטים אפשריים  ומודע לאפשרות שרמת ההחזר שלו עלולה לנסוק גבוה מאוד. אין צל של ספק שהבנק מכיר את לקוחותיו פחות מאשר הלקוחות את עצמם ולכן כל כך חשוב להיות מודעים לשינויים עתידיים אפשריים שעלולים להפוך את הקערה על פיה. 

בעלי הגישה הפטרנליסטית ודאי יומרו  כי אין לסמוך על שיקול דעתם של הדיוטות הנבערים מדעת ולכן יש לגלגל את האחריות אל עבר רשויות המדינה שיאזנו ויציבו בולמי זעזועים.