זכות לדבר על זה, אין לי.
לא, אין לי זכות לדבר.
כל אדם בעולם לא יוכל להבין.
אין לו זכות לדבר.
יש דברים שנאמרים בדממה.
יש דברים שלא נאמרים בכלל.
ולי אין זכות לדבר על קור, על כאב, על זקעה.
מי יבין, מי יחוש, מי יישמע באמת?
כי עיוור,חירש ואילם האדם.
מה שמבדיל את האדם מהחיה, היא השפה העשירה שמאפשרת לו להתבטא.
אבל יש דברים שגם השפה בעלת הכי הרבה מילים בעולם לא תוכל להסביר.
כשהתמונות האלה בשחור לןב, גורמות לך לבכות,
כשאתה לא מבין למה, למה זה קרה.
למה יש מקום לא רחוק מכאן, מהמחשב, מהאנטנות הסלולאריות.
חסר שפיות,
חסר נשמה,
חסר חמלה,
חסר היגיון,
מלא ב... מלא בדברים שאי אפשר להבין.
מקום שגורם לך לרצות ליפול על הרצפה ולא לקום.
ואולי בעצם לזקוף את הגב, להרים את הראש ולצעוק-"בכל זאת אני פה! אני חי, נושם, ומסוגל לבעוט!"
אבל לי, לי אין זכות לדבר על זה.