אז... השבוע האחרון של החופש והיומיים האחרונים היו קרובים למושלמים.
נוח לי כלכך, אני מרגישה בעל הבית בבצפר הזה ואני זוכרת לאן צריך ללכת ואיך מגיעים לכל כיתה כבר על היום השני, שזה חתיכת הישג בבנין הענק הזה.
הגעתי על היום הראשון עם חולצת "senior girls" ואיתי רוב הבנות בשכבה, מאובזרות בפאקינג גאוות יחידה.
שוטטתי משיעור לשיעור, ראיתי מלא אנשים מגניבים ששכחתי בכלל שהכרתי והכרתי עוד אנשים חדשים.
בחנתי בהבעה מתנשאת את הפרשמנים הצעירים הפעורים האלה כאילו לא הייתי בדיוק ככה רק לפני שנה ופיזרתי ביטחון עצמי אול אובר דה פלייס.
הייתי צריכה את שנה שעברה, את הקונפליקטים שלי עם עצמי ועם הסביבה ואת הניסיון הזה עם המערכת והחברה כדי שיהיה לי את האטיטיוד שיש לי עכשיו.
ללא ספק צמחתי כבנאדם, היה נוח אם זה היה קורה מהר יותר אבל אין שליטה על דברים כאלה.
היה לי כיף לחזור לשם, ובטח יהיה לי ממש עצוב לעזוב בסוף שנה... אבל בינתיים, אני פאקינג סניור ואני נהנית.
אפילו קיבלתי לוקר בsenior hallway.
גם הצופים עושים רושם של התחלה ברגל ימין. כמה מהמעצבנים של שנה שעברה עזבו, יש שינשינים חדשים שנראים מתוקים מתוקים והמרכז הבוגר שיבוא עוד מעט נראה בנאדם טוב. גם ההורים המלווים נורמליים לשם שינוי.
יש עוד מעט טיול פתיחת שנה, מסע של יומיים עם הרבה מיילים ללכת ושינה בשטח. סוף כל סוף עושים טיול! כל שנה שעברה חיכיתי לזה אבל השבט שלנו נקבות מידי.
ויש גם את הפרט הקטן הזה... יש לי חבר :) כבר איזה חודש וקצת למרות שבקושי התראינו כי הוא בין טיול לניו מקסיקו לטיסה לאפריקה ועוד שבוע הוא יחזור סופסוף, אליי ולשגרה.
הוא ציני, הוא מצחיק אותי וגורם לי לחייך גם כשהכי לא בא, הוא דואג ואוהב וחמווווד והוא גבוה ומסאז'יסט מעולה וכיפי והמשפחה שלו משעשעת ולגמרי זכיתי.
כבר סיכמנו שנלך להומקאמינג ביחד 
אז הנה, הlittle piece of heaven שלי מהימים האחרונים.
שיהיה לכולנו שבוע חם ומגניב 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: