תכלס אין שום דבר חדש. אני מנסה להכין את עצמי נפשית לאוקטובר ולהכנס למצב שאני באמת משקיע בלימודים ולפחות מסיימת כל קורס עם עובר ולא נכשלים ומועד ג' (או קורס חוזר). חייבת לשנות את הנקודת מבט שלי על הכל אחרת יקח לי 10 שנים לסיים את התואר הזה. חבל שאנחנו לא ברוסיה של פעם שאפשר היה לקנות אותו וזהו.

.

אני מרגישה קצת restless. כאילו אני בתקופת מעבר ומרגישה מוזר אבל יודעת שכל מה שאני צריכה זה לחכות קצת והכל יסתדר.

העבודה שלי בסדר למרות שזה כל יום אותו הדבר ואני שונאת לעבוד כל כך הרבה ימי שישי כי אין ברירה (אבל מצד שני לא הייתי רוצה שיפטרו אותי), לא למדתי בקיץ אבל זה כל הזמן כמו אבן מעליי בגלל המבחנים והמועד ב'/ג', בא לי לטוס מפה ולטייל ומתכננת דברים בראש אבל יודעת שזה לא יקרה ב-4 החודשים הקרובים.

וזה ישמע מטומטם אבל אני עדין מתרגלת לזה שאני במערכת יחסים, גם אחרי כל הזמן הזה. לפעמים אנחנו יושבים ביחד וסתם רואים משפחה מודרנית מכורבלים ביחד ואני מסתכלת עליו ובא לי לקחת את הפנים שלו ולמעוך אותם כזה "מי אתה ומה אתה ואיך פתאום יש מישהו שאכפת לי ממנו כ"כ ומה אתה עושה פה בחיים שלי בכלל?" אבל במקום זה אני מנשקת אותו ומביאה לו עוגיה. טרו לאב.

.

אני רוצה להגיע למצב של איזון. לדעת שיש לי כסף בצד ואני יכולה לחשוב על האופציה לגור לבד בעתיד (לא סתם יש לי לוח בפינטרסט עם רעיונות עיצוב! אני צריכה לעשות איתו משהו!) ולטוס לחו"ל, לסיים עם ה-2 קורסים מהגיהנום שהזנחתי בשביל להתקדם הלאה ולהתחיל להשקיע יותר, להשקיע בעצמי ובכל מה שמסביב. הגיע הזמן שתתחלף העונה.

.

אבל קודם אני צריכה לקנות מגפיים מזארה לחורף.

יו נואו.

.priorities

.