זה לא בסדר שישראבלוג יסגר לו אחרי כל השנים ואני אפילו לא כתבתי פוסט בשנתיים האחרונות.

האמת הפסקתי לכתוב פה בערך מהרגע שעברתי לגור עם הבן זוג, כנראה שזאת הייתה תקופה כל כך מלחיצה עבורי ששחכתי מהכל.

מידי פעם אני חושבת לעצמי עד כמה זה לא טבעי לי לא לכתוב פה יותר ואם לא פה אז במקום אחר. לפני ישראבלוג ותפוז הייתי כותבת יומן אישי בוורד. היו לו מאות עמודים עם עדכונים מכל יום ויום עד שיום אחד הקובץ נמחק לו בטעות. עברו בערך 13 שנים מאז ואני עדין מתעצבנת קצת. לפחות פה אפשר לעשות גיבוי.

.

השנה הזאת הייתה דיי פוריה. אני שוב לומדת, כי אני מזוכיסטית לא החלטית ואימפולסיבית. אבל הפעם יותר נהנת מזה כי אני עושה את זה מרצון ולא כי אני מרגישה חייבת משהו למישהו. 

יצא לי להיות בחו"ל כמה פעמים. הייתי עם החבר בבודפשט, פעם שלישית שלי בעיר ואני כל פעם נהנת כאילו זאת הפעם הראשונה. הגיע בחורה חדשה למשרד השנה וממש התחברנו אז טסנו ביחד לאיטליה (מילאנו בעיקר וורונה), השבוע הכי יקר בחיי בערך אבל נהננו מכל רגע. לסיומת השנה הייתי בטיול עם אמא בוילניוס, הרגשנו שהרבה זמן לא היה לנו זמן איכות. היה קר ונעים והכל היה נקי ואנשים היו נחמדים. מושלם. חבל שלא נשאר לי כסף לחיות.

בנוסף, אחד הרגעים הכי מלחיצים השנה היה זה שאימצנו כלב. לעולם לא אהבתי כלבים יותר מידי ואני לא כל כך מתחברת לחיות באופן כללי. לצערי הבן זוג שלי היה כמו אישה לחוצת הריון שחייבת עכשיו וברגע זה אז מפה לשם יש לי עכשיו כלבה מושלמת ואני מאוהבת בה למרות שהיא מנשירה כמו בת זונה ומשגעת אותי כל הזמן. 

.

קראתי פוסטים ישנים שבהם איחלתי לעצמי איזון נפשי. בינתיים זה לא קרה אבל תמיד הכל יכול להיות יותר גרוע. 

בסה"כ הכל בסדר.

בסה"כ הכל יהיה בסדר.